Frontiers for Young Minds

Frontiers for Young Minds
תפריט
רעיון מרכזי בריאות האדם פורסם: 31 במאי, 2019

מה הַקֶּשֶׁר בין טִנְטוּן ובין אוֹבדן שמיעה?

תַקצִיר

איברי הַחִישָׁה שלנו, יחד עם המוח, מאפשרים לנו הבנה מפורטת של העולם שסביבנו. אם משהו משתבש באחד מאיברי החישה הדבר ישפיע על תפקודנו היומיומי. דוגמה לכך היא אובדן שמיעה וטִנְטוּן. אובדן שמיעה מוגדר כאובדן של מידע שמיעתי (צליל) עֵקֶב נזק למערכת השמיעה. טִנְטוּן הוא צליל שאנשים יכולים לשמוע, אבל אין סביבם משהו שמשמיע את הצליל הזה. הדבר עלול להתרחש עקב אובדן שמיעה. אנשים מתארים טִנְטוּן כצליל של צלצול, זמזוּם או נשיפה, אבל אין בסביבה חֵפֶץ היוצר את הצליל הזה. במאמר זה אנו מתארים כמה אסטרטגיות שבהן אפשר להשתמש כדי לְהָגֵן על השמיעה שלנו כגון התרחקוּת ממקור הרעש; הגנה על האוזניים והפחתת עוצמות הקול במכשירים המייצרים צלילים. עדיין אין תרופה לטִנְטוּן. במאמר זה אנו גם דָּנִים בדרכים לטפל בטִנְטוּן כגון לימוד עצמי על טִנְטוּן, הירגעוּת, מיקוד תשומת הלב בדברים אחרים שאינם הטִנְטוּן וּבַקָּשַׁת עֶזְרָה מרופא.

איך אנו חשים את העולם הסובב אותנו?

איברי החישָׁה שלנו (עיניים, אוזניים, לשון, אף, עור) הם יקרי ערך, שֶׁכֵּן הם מעניקים לנו תמונה מפורטת של העולם הסובב אותנו. לדוגמה, דַּמיינו שיש לכם תפוח ביד. אתם יכולים לגעת בו ולחוש את צורתו, אתם יכולים לראותו בעיניכם ולומר מהו צבעו, אתם יכולים לנגוס בו ולשמוע את צליל הלעיסה, ליהנות מטעמו המתוק בעזרת הלשון שלכם ולהריח אותו. איברי החישה שלנו שולחים את כל המידע הזה למוח, והוא זה שמעניק לנו את התחושה הַשְּׁלֵמָה של ההנאה מהתפוח.

כל אחד מאיברי החישה האלה הוא יקר ערך לחיי היומיום שלנו, והמוח רב העוצמה הוא הַמֶּרְכָּז של כל זה. המוח מְשַׁלֵּב את כל המידע החושי הזה, כך שאנו יכולים לחוש את העולם במלואו.

מה קורה אם אחד מאיברי החישה ניזוק?

דַּמיינו מה יקרה אם אחד מאיברי החישה האלה יינזק. האם נוכל ליהנות מתחושת העולם שסביבנו במלואהּ? סביר להניח שלא כי עכשיו יחסר למוח מידע חשוב מאיבר החישה הזה. במאמר זה אנו מסבירים זאת בפירוט, על-ידי שימוש באוזן כדוגמה. אם האוזניים שלנו ניזוקות ואיננו שומעים טוב יש לכך שתי תוצאות. ראשית, חָסֵר למוח המידע המגיע מהאוזניים. הדבר נקרא אובדן שמיעה. שנית, המוח מנסה למלא את החוסר הנובע מאובדן השמיעה. כתוצאה מכך ייתכן כי אדם הסובל מאובדן שמיעה יִשְׁמַע צליל שאחרים אינם יכולים לשמוע. צליל זה נקרא טִנְטוּן. בהמשך מאמר זה מוסברים בפירוט אובדן השמיעה והטִנְטוּן.

אובדן שמיעה

השמיעה שלנו היא יקרת ערך שֶׁכֵּן היא מאפשרת קַבָּלַת מידע על סביבתנו ותקשורת טובה עם האנשים שסביבנו. אנו יכולים לשמוע את קולות האנשים האהובים עָלֵינוּ או להאזין למוזיקה, דבר הגורם לנו לחוש שִׂמחה ויוצר רגשות חיוביים. ייתכן כי לשמיעה יש תפקיד חשוב נוסף – הגנה עלינו מפני סכנה. למשל, הביטו בילד המשחֵק בכדור, בחלק העליון של איור 1. מכונית מתקרבת אליו מאחור. אפילו בלי לראות אותה, הילד מזהה מיד את צליל המכונית, יודע מהיכן היא מגיעה ויש לו הזדמנות לזוז מִדַּרְכָּהּ.

איור 1 - (A) דוגמה לאופֶן שבּו השמיעה שלנו עשויה להגֵן עלינו בזמן שאנו מְשַׂחֲקִים.
  • איור 1 - (A) דוגמה לאופֶן שבּו השמיעה שלנו עשויה להגֵן עלינו בזמן שאנו מְשַׂחֲקִים.
  • (B) בצד השמאלי אתם יכולים לראות כיצד הצליל נכנס לאוזן החיצונית שלנו. הוא נע דרך האוזן התיכונה עד לאוזן הפנימית, שָׁם הוא נהפך לאותות חשמליים. עָצַב השמיעה משדֵּר את הדחפים החשמליים למוח (החלק הימני).

בחלק התחתון של איור 1 מוסבר כיצד פועלת השמיעה שלנו. הצליל מנוּתב דרך החלק החיצוני של האוזן, הנקרא אֲפַרְכֶּסֶת האוזן, אל תוך תעלת האוזן. שני חלקים אלה נקראים האוזן החיצונית. אז, הצליל מרטיט את עור התוף, וזה בתוֹרוֹ גורם לתנועה של עַצְמִימֵי הַשֵּׁמַע (סדרה של שלוש עצמות קטנטנות באוזן התיכונה). תנועה זו של עצמימי השמע יוצרת גלים בנוזל של שַׁבְּלוּל האוזן דמוי השבלול. שבלול האוזן ממוקם עמוק בִּפְנִים, באזור הנקרא האוזן הפנימית. בשבלול האוזן אנרגיית הקול הופכת לדְחפים חשמליים, באמצעות אלפי תָּאֵי שֵׂיער. עָצַב השמיעה מעביר את המידע הזה למוח, שָׁם פְּרָטֵי הצליל מוּבָנִים – מאפייניו, גובה הצליל, עוצמת הקול והכיוון. כך, הילד מזהה את צליל המנוֹע כמכונית שמתקרבת מאחוריו. זהו תהליך מהיר המתרחש בתוך פחות משנייה אחת. קֶצֶב תהליך השמיעה מאפשר לילד להגיב במהירות.

מערכת השמיעה שלנו, במיוחד תאי הַשֵּׂיעָר שבאוזן הפנימית, רגישה מאוד ועלולה להינזק בקלות מצלילים רועשים. ברגע שתאי שֵׂיער אלה ניזוקים, הנזק הוא קבוע. דוגמאות לצלילים רועשים הן עבודות בנייה, תנועת כלי רכב, מנוע של מטוס ועוד, וגם צלילים נעימים יכולים להיות רועשים כגון טלוויזיה בעוצמת קול גבוהה מאוד, מוזיקה רועשת בהופעה או צלילים המגיעים מאיי-פוֹד, מִנַּגָּנֵי mp3, ממכשירי רדיו או מִמִּתְקְנֵי מוזיקה אחרים. חשוב מאוד להגן על האוזניים שלנו מקולות רועשים אלה, שֶׁכֵּן הם עלולים להזיק לשמיעה שלנו לצמיתוּת.

כיצד תוכלו לְהָגֵן על השמיעה שלכם?

תוכלו להשתמש בשלוש האסטרטגיות האלה כדי לְהָגֵן על האוזניים שלכם [1]. האסטרטגיות מוצגות גם באיור 2.

איור 2 - איך אנו יכולים להגן על האוזניים שלנו?
  • איור 2 - איך אנו יכולים להגן על האוזניים שלנו?
  • שלוש אסטרטגיות כדי להגֵן על האוזניים שלנו מההשפעוֹת של קולות רועשים מאוד: אסטרטגיה 1 (למעלה) – התרחקו; אסטרטגיה 2 (באמצע) – הגנו על אוזניכם; אסטרטגיה 3 (למטה) – הנמיכו את עוצמת הקול.

אסטרטגיה 1: התרחקו ממקור הקול

אם אפשר, כדאי שתתרחקו ממקור הקול. למשל, אם נעשות עבודות בנייה המייצרות רעש רב אפשר לצעוד במהירוּת ולהתרחק מִשָּׁם. דוגמה נוספת, דמיינו שאתם נמצאים באולם גדול בדיוק ליד הרמקול, ואתם חשים שהוא רועש מִדַּי. אתם יכולים להחליט להתרחק מהרמקול. התרחקות ממקור הקול הרועש מפחיתה את השפעתו על האוזניים שלכם, וכך מקטינה את הסיכויים שייגרם נזק לשמיעה.

אסטרטגיה 2: הגנו על האוזניים שלכם

במצבים מסוימים אי אפשר להתרחק ממקור הקול, ובכל זאת אפשר להגן על האוזניים שלכם. אם יש לכם כיסויי אוזניים או אטמי אוזניים, יש להשתמש בהם כדי להגן על השמיעה שלכם. זה מה שאנשים רבּים עושים כאשר הם צריכים לעבוד בסביבה רועשת – הם נושאים עימם מִתְקָן מקצועי להגנה על השמיעה, ומשתמשים בו כאשר הרעש חזק. אם אין בידיכם מתקן הגנה כזה אתם יכולים פשוט לכסוֹת את האוזניים שלכם בעזרת ידיכם. עדיף אפילו להכניס את האצבע הַמּוֹרָה לתעלות האוזן כדי לחסום את דרכּו של הקול אל תוך האוזן.

אסטרטגיה 3: הנמיכוּ את עוצמת הקול

כאשר אתם מאזינים למוזיקה או צופים בטלוויזיה עליכם להשגיח על עוצמת הקול. אם אתם מאזינים למוזיקה רועשת או לטלוויזיה למשך פֶּרֶק זמן ארוך הדבר עלול לגרום נזק קבוע לשמיעה שלכם. לפעמים, משחקי וידיאו וצעצועים אלקטרוניים הם עִם עוצמות קול גבוהות, ואין להם מֶתֶג להנמכת עוצמת הקול. במקרה כזה אפשר לכסוֹת את הרמקול בכמה שכבות של ממחטות נייר שֶׁיִּקְלְטוּ את הקול וכך ינמיכו את עוצמתו.

כל שלוש האסטרטגיות האלה יכולות לסייע לכם במניעת נזק לאוזן ובשמירה על השמיעה. אם תשימו לב למוזיקאים מקצועיים תראו שרבּים מהם שׂמים אטמי אוזניים בזמן ההופעה על הבמה כי הם רוצים להגן על השמיעה יקרת הערך שלהם, דבר שחשוב במיוחד למוזיקאים טובים.

טִנְטוּן

טִנְטוּן הוא תַּסְמִין אשר עלול להתפתח כתוצאה מאובדן שמיעה. אדם הסובל מטִנְטוּן ישמע צלילים, אבל לא יהיה סביבו חֵפֶץ כלשהו המייצר את הצלילים האלה. הטִנְטוּן מתרחש בגלל ניסיון של המוח לְפַצּוֹת על חוסר בקֶלֶט מהאוזן עקב אובדן השמיעה.

טִנְטוּן הוא מצב רפואי נפוץ מאוד המשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם [2]. לעיתים קרובות אנשים הסובלים מטִנְטוּן מתארים זאת כצלצול, זמזום, שריקה או נשיפה. סביר להניח שגם אתם שמעתם טִנְטוּן לתקופת זמן קצרה מאוד, למשל אחרי הופעה רועשת או אחרי חשיפה לקול רם כגון דפיקות פטיש. אם חשתם את הטִנְטוּן קְצַר המוֹעֵד הזה אל תפחדו – אצל רוב האנשים הדבר יחלוף מעצמו. אולם אצל אנשים מסוימים הדבר אינו חולף, והם שומעים את הטִנְטוּן באופן קבוע, מה שמרגיז אותם מאוד. חלק מהאנשים האלה מוטרדים כל כך מהטִנְטוּן שהם מתקשים להירדם ולהתרכז או שהם מתקשים לעקוב אחר שיחה היות שהם שומעים את הטִנְטוּן כל הזמן. חלק מהם אפילו חשים חרדה או דיכאון, והדבר עלול להשפיע על איכות חייהם.

מה חושבים החוקרים על טִנְטוּן?

טִנְטוּן פירושו שמיעת צלילים נוספים, כך שבאופן טבעי הניחו שמדובר בבעיה באוזן. כך חשבו החוקרים לפני שנים רבּוֹת. אולם בעשורים האחרונים חוקרים רבּים חקרו סקירות מוח שרשמו פעילוּת באזורים שונים של המוח. חוקרים אלה הבינו שטִנְטוּן אינו רק בעיה באוזן אלא שישנם אזורים שונים במוח המעורבים אף הם בטִנְטוּן [3]. מדענים ברחבי העולם עובדים מדי יום ביומו לקראת השׂגת הבנה טובה יותר של הטִנְטוּן, והיֶּדַע שלנו על מצב רפואי זה משתפר משנה לשנה. מדענים אלה נפגשים מדי שנה בשנה בוועידות ובמפגשים, למשל “יוזמת חֵקֶר הטִנְטוּן”; “הסמינר הבינלאומי לטִנְטוּן” ו“TINNET” – כדי לדוּן בממצאים העדכניים ביותר בתחום הטִנְטוּן. ישנן כמה מרפאות מתמחות שמטרתן לסייע לאנשים הסובלים מטִנְטוּן, וישנן דרכים אחדוֹת לטפל בטִנְטוּן אשר פותחו כדי לסייע לאנשים הסובלים ממצב רפואי זה.

מה אפשר לעשות בנוגע לטִנְטוּן?

כיום אין מַרְפֵּא לטִנְטוּן, אבל ישנן כמה דרכים לטפל בו או להפחיתוֹ חלקית [4, 5]. הנה כמה טיפים שימושיים לטיפול בטִנְטוּן. הרגישו חופשי לשתף חלק מהם עם אנשים שאתם מכירים הסובלים מטִנְטוּן.

  1. הכירו את הטִנְטוּן שלכם: חשוב להבין את הטִנְטוּן, את הגורמים לו ומה אפשר לעשות כדי לטפל במצב. מידע זה עשוי להיות יקר ערך בהתמודדות עם טִנְטוּן ובתיקון האמוּנוֹת השגויות בנוגע אליו. חשוב להבין כי טִנְטוּן אינו סימן לסכנה, זהו צליל בלתי מאיים ואין סיבה לפחֵד ממנו.
  2. הירגעוּת והַסָּחַת הדעת: אנשים מסוימים הסובלים מטִנְטוּן חשים שעוצמתו יורדת כאשר הם רגועים, כך שכדאי להפחית לחץ. אפשר להשיג זאת על-ידי שימוש בשיטות הירגעוּת כגון נשימה עמוקה; הליכה; פעילוּיוֹת ספורט; עיסוק בדברים מהנים או כל פעילוּת אחרת שמרגיעה. יש המפיקים תועלת ממיקוד תשומת הלב שלהם הרחק מהטִנְטוּן, על-ידי פעולות כגון האזנה למוזיקה מרגיעה או ביצוע משהו מעניין. כאשר הם אינם מתמקדים בטִנְטוּן, הוא פחות מציק.
  3. בקשו עזרה מקצועית: מלבד אובדן השמיעה המתואר במאמר זה ייתכנו כמה סיבות נוספות לטִנְטוּן. יש בעלי מקצוע שלמדו כיצד לעזור לאנשים הסובלים מטִנְטוּן. עם מומחים אלה נמנים רופאֵי אף-אוזן-גרון; אוֹדיולוֹגים (מומחים בשמיעה); נוירולוגים (מומחים בתחום המוח); פסיכולוגים ומטפלים רפואיים. בעלי מקצוע אלה יכולים להציע כמה אפשרויות טיפול המבוססות על פרטי הטִנְטוּן ועל התסמינים הנוספים שהחולה אולי סובל מהם. אפשרויות טיפול אלה כוללות עזרי שמיעה; מִתְקָנִים מְמַסְּכִים ש“מכסים” את צליל הטִנְטוּן; ייעוץ כיצד להתמודד עם הטִנְטוּן וגירוּי המוח – אלה רק כמה דוגמאות. חשוב גם לזכור שכֹּל אדם הסובל מטִנְטוּן הוא ייחודי, וכל אחד מגיב אחרת לסוגי הטיפולים המוצעים. לכן, חשוב מאוד לבקש עזרה מקצועית. המומחים לטִנְטוּן יכולים לסייע במציאת הטיפולים הטובים ביותר להפחתת הטִנְטוּן.

מילון מונחים

אובדן שמיעה(Hearing loss): נזק לאוזן הגורם לפְּחִיתָה ביכולת השמיעה.

טִנְטוּן(Tinnitus): שמיעת צלילים שאף אחד אחֵר אינו יכול לשמוע.

שבלוּל האוזן(Cochlea): איבר הנמצא באוזן הפנימית וּמֵמִיר את הצלילים לאותות חשמליים.

עָצַב השמיעה(Auditory nerve): העצב השולח אותות שֵׁמַע מהאוזניים שלנו למוח.

אודיוֹלוֹגים(Audiologists): מומחים ברפואה העובדים עם אנשים אשר סובלים מאובדן שמיעה. בתפקידם הם מתאימים עזרי שמיעה ומטפלים באובדן השמיעה.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.


מקורות

[1] Martin, W. H. 2008. Dangerous decibels: partnership for preventing noise-induced hearing loss and tinnitus in children. Seminars in Hearing. Stuttgart: Thieme Medical Publishers.

[2] Shargorodsky, J., Curhan, G. C., and Farwell, W. R. 2010. Prevalence and characteristics of tinnitus among US adults. Am. J. Med. 123:711–718. doi: 10.1016/j.amjmed.2010.02.015

[3] De Ridder, D., Elgoyhen, A. B., Romo, R., and Langguth, B. 2011. Phantom percepts: tinnitus and pain as persisting aversive memory networks. Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A. 108:8075–8080. doi: 10.1073/pnas.1018466108

[4] Langguth, B., Kreuzer, P. M., Kleinjung, T., and De Ridder, D. 2013. Tinnitus: causes and clinical management. Lancet Neurol. 12:920–930. doi: 10.1016/S1474-4422(13)70160-1

[5] Baracca, G., Del Bo, L., and Ambrosetti, U. 2011. Tinnitus and hearing loss. In: AR, Langguth B, De Ridder D, Kleinjung T, editors. Textbook of Tinnitus. New York, NY: Springer. p. 285–291.