תַקצִיר
עשרה תלמידי תיכון מקטלוניה, ספרד, ושני חוקרי מוח הולנדיים התחילו שיתוף פעולה מחקרי בשנת 2012 ביחס לשאלה כיצד צבעים עשויים להשפיע על יכולות למידה. שאלת המחקר הזו הוגדרה בלעדית על-ידי התלמידים ופותחה על-ידם, בעוד שהחוקרים הצטרפו לפרויקט הזה מאוחר יותר בהדרכתם של מדען מסייע ומורה. גישה קיצונית זו של “מדע אזרחי” כללה שיתופי פעולה בנוגע לשאלות שנשאלו על-ידי אזרחים, והיא הייתה מתגמלת מאוד לשני הצדדים. היא סיפקה כישורים, העצימה את המשתתפים והגבירה את הרלוונטיות החברתית של המדע, בעודה מאפשרת תקשורת שייתכן כי לא הייתה מתרחשת אחרת. אולם התהליך היה גם מאתגר, מה שעורר בקבוצה של עשרת התלמידים השראה להציע “עשרים המלצות” עבור תלמידים אחרים שמעוניינים לצאת למסע דומה. בהתאם להלך הרוח של כלל המחקר בפרויקט, המאמר הזה הוא תוצר של מאמץ משותף של המשתתפים, ולכן הוא שונה מבחינה מבנית ממאמרים מדעיים אחרים.
שאלת המחקר: כיצד צבעים משפיעים על למידה במוח?
השאלה עצמה הייתה תוצר של מפגשי סיעור מוחות שנערכו ב-2012 על-ידי קבוצתנו – קבוצה של 10 תלמידי תיכון שמנסים לשאול כיצד המדע יכול לשפר את סביבתנו הקרובה. תהינו אם צביעת בניין בית הספר הישן שלנו עשויה להשפיע לחיוב על מצב הרוח שלנו ועל יכולתנו ללמוד. בעזרתה של מורתנו למדעי המחשב, D. Laguna, שאלה זו התפתחה לקטע וידיאו באורך של 2 דקות עבור התחרות המדעית “מדע העיר”1 . המדען שסייע לנו, Livio Riboli-Sasco, ביולוג התפתחותי, השתמש בשאלה זו כנקודת פתיחה לעירובם של שני מדעני מוח, Mathilde Bonnefond ו-Guillaume Sescousse ממכון Donders לחקר המוח בהולנד2
בתחילת שנת 2013 החל המסע המדעי שלנו שמטרתו לענות על שאלתנו המקורית. המדענים שימשו כמקורות לידע קיים, אך יותר מכך הם עזרו לנו לִבְנות את פרויקט המחקר החדשני. זה כלל הגדרה של סדרה של תת-שאלות לגבי הקשר שבין צבעים ולמידה במגוון הֶקְשרים (למשל ריכוז, קריאה, זכירה וכדומה. ראו, לדוגמה, את מחקרם של Mehta ו-Zhu ([1] ושחזור תוצאות של מחקרים קיימים. תכננו את הניסויים שלנו בהסתמך על ההבנות האלה ואספנו נתונים בבית הספר שלנו ב-Molins de Rei, קטלוניה, ספרד (ראו איור 1). המחקר שעשינו עשוי להתפתח בעתיד למחקרים נוספים שכוללים הדמיות מוחיות.
- איור 1 - בית הספר שלנו ב-Molins de Rei, ספרד.
פגישותינו הקבועות ושיתוף הפעולה שלנו עם המדענים המקצועיים שהיו מעורבים בפרויקט הזה סיפקו לנו תובנות חשובות על התהליך של מחקר מדעי. לאחר שקראנו את המאמר המועיל במיוחד עשרים המלצות לפירוש של טענות מדעיות [2], החלטנו לכתוב 20 המלצות לתלמידי תיכון שמעוניינים להשתתף בתהליך של מחקר מדעי. ההמלצות האלה נחלקות לארבע קטגוריות עיקריות: דעותינו לגבי הגישות הפרטיות והקבוצתיות המוצלחות ביותר עבור פרויקט שכזה; עצות לגבי הדרך להתמודד עם קבוצה בלתי שגרתית כזו של חוקרים; מחשבותינו על כיצד כדאי לבצע מחקר כמדענים צעירים – מִשְּׁלַב תכנון הפרוטוקול ועד לשלב של ניתוח הנתונים והסקת מסקנות, ולבסוף מחשבותינו על כיצד ליהנות מהתהליך עצמו.
אלו גישות הן המועילות ביותר עבור קבוצה של חוקרים צעירים?
ראשית, שאלו את עצמכם מדוע בכלל אתם מעוניינים להשתתף במחקר.
עבור חוויית המחקר הראשונה שלנו, רצינו לשאול שאלה שיכולה לתרום לשיפור החינוך בדורות הבאים. אם אדריכלים של בתי ספר היו מבינים את המחקר הנוכחי על השפעתם של צבעים על מוח ולמידה, זה יכול היה לתרום לעיצובים שלהם. שאלתנו התמקדה בסביבה שלנו, בתקווה שלעבודה שלנו תהיה השפעה עליה. שאלות אלה עשויות לגרום לכם לתהות אם בית הספר שלנו נראה כמו ציור של מירוֹ (Miró), אולם בעוד שצידו החיצוני של בית הספר הוא אפור, החלק הפנימי הוא צבעוני למדי. התקשורת האישית שלנו עם הצבעים בסביבתנו עוררה בנו השראה לחקור את הנושא לעומק.
לימדו על מתודולוגיית המחקר לפני שאתם מתחילים את פרויקט המחקר הניסיוני שלכם.
חפשו מידע מקדים על הניסוי באמצעות למידה של תחום המחקר שתעסקו בו וקריאה של מאמרים זמינים בנושא. בקשו הדרכה ממדענים, בפרט לגבי אופני הגישה לספרות מדעית רלוונטית. אכן, חוסר המומחיות שלנו בתחום הנחקר גרם לכך שהלכנו לאיבוד בקלות, וקראנו חומרים עם רלוונטיות מעטה לשאלת המחקר. שיקלו להתחיל מקריאה של כמה מאמרים מחקריים. אף על פי שזה עשוי להיות לא קל, הרעיונות נעשים נגישׁים הרבה יותר אם קוראים אותם צעד אחר צעד. המאמרים האלה יעזרו לכם להחליט אם המחקר שלכם הוא ישׂים ואם ההשערה (היפותזה) שלכם הגיונית וניתנת לבחינה.
זכרו שאינכם יכולים לענות על כל השאלות בבת אחת
ייתכן שתתחילו עם שאלה כללית, אך בהדרגה חשוב לצמצם אותה לשאלה בהירה ומדויקת מאוד. גם כאן, קריאת מאמרים מדעיים עוזרת בתהליך. המסע הזה לקראת שאלה ממוקדת ובסיסית לוקח זמן. לקבוצה שלנו לקח שנה לעדֵּן ולדייק את הניסוח מ“מה ההשפעה של צבע על למידה?” לשאלה המוגדרת טוב יותר: “האם ההשפעה המועילה של אדום לעומת כחול על ריכוז תשומת הלב תלויה ברמת הבסיס של תשומת הלב?”.
אל תפחדו משאילת שאלות מכל הסוגים
לכל השאלות, כולל אלה שאתם פוחדים שעשויות להישמע “טיפשיות”, יש פוטנציאל לתרום לקבוצה כולה. כאשר מישהו בקבוצה שלכם מעלה רעיון או שאלה, ודאו שהקבוצה מקשיבה. אחרת, חלק מחברי הקבוצה עשויים להישאר מאחור או שרעיונות טובים עלולים להיזנח. כשדיברנו על הסתברויות, Berta מקבוצתנו שָאלה שְאלה שנראית פשוטה, והיא: האם יש סיכוי גדול יותר לקבל 6 מאשר 1 כאשר מטילים קובייה? במקום לבטל את השאלה, Ana-Julia העלתה את ההצעה המתקבלת על הדעת שששת החורים בפאה של הספרה 6 יכולים לגרום לה להיות קלה יותר מאשר הפאה של הספרה 1, ועל כן לגרום לקובייה להיות מוטה. כל רעיון סביר צריך להישמע, וחלק מהרעיונות האלה צריכים גם להיבחן.
אל תגבילו את עצמכם בשעות קבועות
חלק מ-20 הטיפים האלה הגיעו מהשראה בלתי צפויה שהייתה ל-Ana-Julia מקבוצתנו, שהתעוררה ב-2 לפנות בוקר וצעקה “קשת” (שם הקבוצה). אולם כאשר יש לכם מוטיבציה לעבוד על משהו מתוך העניין האישי שלכם, במקום מחויבות לבית הספר, דאגו לא לאפשר לפרויקט האישי שלכם לפגוע בעבודותיכם לבית הספר.
קחו חלק בפרויקט בלי לצפות שהוא ישפר באופן ישיר את הציונים שלכם
אף על פי שלמדנו הרבה באמצעות פרויקט המחקר הזה, אנו עדיין צריכים זמן כדי ללמוד את התוכן האקדמי שנדרש בתוכנית בית הספר שלנו. לרוע המזל, חלק מהמבחנים שאנו עושים יבחנו ויעריכו את כישורי המחקר שאנו רוכשים. לדוגמה, ההבנה שרכשנו על ערכי-p (p-values) וסטטיסטיקה אינה חלק מתוכנית הלימודים שלנו, אבל בכל זאת אנו יודעים שיש לה ערך.
דעו שלפעמים יש דברים שצריכים להיות מוסברים יותר מפעם אחת
בכמה מקרים, היו נושאים שיכולנו להבין רק אחרי שהמדענים חזרו על ההסברים. אם יש לכם ספקות לגבי היכולת שלכם להבין, נסו ליצור ייצוג גרפי של הרעיונות שלכם. כדי להבין את הקונספט של ערכי-p ומובהקוּת סטטיסטית, שהם הכרחיים לביצוע מחקר, צפינו בווידיאו תוך כדי שמיעת הערות של המדענים. זה סייע בתקשורת ובהבנה הדדית, במיוחד מאחר שחברים בקבוצה שלנו דיברו בשפות שונות. למעשה, הרצון לבצע מחקר הוא תמריץ טוב לפיתוח כישוריכם בשפות שהשימוש בהן נפוץ במדע, כמו אנגלית.
בְּנו צוות חזק ואמין של חוקרים
הרכיבו את קבוצתכם מאנשים עם מחשבות וכישרונות מגוונים
יצירת קבוצה מסוג כזה מאפשרת לאנשים להיחשף לדעות ולתפיסות שונות משלהם. בעוד שלכולם צריכה להיות רמה גבוהה של מוטיבציה, התפיסות והפרטים המדויקים שמאחורי המוטיבציות האלה יכולים וצריכים להשתנות מאדם לאדם.
נסו ליצור איזון טוב בין גברים ונשים
כיום יש חוסר איזון בין גברים ונשים שעורכים מחקר מדעי, והשגת איזון טוב יותר יכולה להתחיל כבר בשלב מוקדם של קבוצות כמו שלנו. בקבוצה שלנו היה רוב נשי (8 מתוך 10), וקבוצות אחרות שמעורבות בפרויקטים דומים צריכות לשים לב ולנסות להכיל לפחות 50% נשים.
הקשיבו לטיעונים בעלי התוקף הרב ביותר
היו מודעים לכך שכאשר מבצעים מחקר מדעי קבלת החלטות על סמך דעת הרוב או ציפיה לתמימות דעים (קונצנזוס) אינן תמיד הגישה הטובה ביותר. לעיתים המיעוט מחזיק בטיעונים בעלי התוקף הרב ביותר, אולם כל חברי הקבוצה צריכים להיות מוכנים להקשיב בצורה אובייקטיבית למה שהכי טוב עבור הפרויקט. אפילו אם הטיעון מגיע מקבוצה קטנה, ודאו שאתם מקשיבים!
טפחו בקבוצה איכות של תקשורת חברתית טובה
קחו את הזמן להקשיב אחד לשני וליהנות משיחות מרגיעות, אשר אינן חייבות בהכרח לעסוק במדע. זה יכול לעזור לכולם להרגיש נינוחים יותר ומסוגלים יותר לבטוח בקבוצה. העובדה שהיה לנו מישהו שהדריך אותנו, שיכולנו לסמוך עליו, המורה שלנו Daniel, היוותה גורם מרכזי בהצלחתנו.
צרו קבוצה שחולקת גם תחומי עניין משותפים ולא רק מטלות בית ספריות
הקבוצה שלנו התגבשה בהדרגה, כשחלק מהחברים הצטרפו לקבוצה מאוחר יותר מאחרים. על-ידי כך שהיינו פתוחים לכל מי שהוא בעל תחומי עניין משותפים לשלנו, היינו מסוגלים לצרף לקבוצתנו חברים יקרי ערך.
שמרו על תקשורת עם משתפי הפעולה שלכם
זכרו שמדענים מקצועיים בדרך כלל מחוברים לדואר האלקטרוני שלהם, ועשויים לענות לכם במהירות מפתיעה. אפילו בהינתן הזמינוּת הזו, עדיין חשוב לקבל החלטות לגבי הצעדים הבאים שיש לנקוט בין הפגישות. מחסור במטרות ברורות בתחילת הפרויקט גרם לכך שלעיתים המחויבות שלנו בין מפגשים דעכה. חשוב שיהיה בתמונה מישהו מספיק עקבי שיחזיר אתכם חזרה למסלול בעת הצורך. המורה שלנו Daniel מילא את התפקיד הזה במקרה שלנו.
עיצוב פרוטוקול מחקר וניתוח נתונים גוזלים זמן ואנרגיה, אבל שווים את זה!
נסחו שאלת מחקר ברורה ונסחו היפותזה מוגדרת היטב שמתייחסת לשאלה הזו
ערכו דיונים על ניסויים שונים שאתם יכולים לבצע ומצאו את הניסוי שהוא הכי משתלם ובר- ביצוע. הגדירו את המשתנים שמעניינים אתכם, פשטו את הדרך שבה תבצעו את המדידות ושמרו על כמה שיותר דברים קבועים בין ניסוי לניסוי. זה יגביר את הסיכויים שהשינויים שתבחינו בהם בתנאים השונים הם באמת תוצר של הפרמטרים שאתם משחקים איתם ושמעניינים אתכם. אם אתם עובדים עם אנשים, נסו לדמיין את שלל ההתנהגויות האפשריות שלהם. לדוגמה, כשערכנו את הניסוי הראשון שלנו, כדי לרכוש קצת הכשרה, לא ציפינו שהמשתתפים יסתכלו על מסכי המחשב של אנשים אחרים בזמן שהם מבצעים את המטלה במחשב שלהם.
החליטו כיצד תאספו את הנתונים ותארגנו אותם לפני ביצוע הניסויים
לחוסר הצלחה בשלב הזה עשויות להיות תוצאות דרמטיות, אפילו עד כדי חוסר יכולת לנתח את הנתונים שלכם. הקבוצה שלנו כמעט לא יכלה לנתח את הנתונים באחד הניסויים שלנו מאחר ששכחנו כיצד הם קודדו (רשימת מילים שקודדה באמצעות מספרים). כאשר הדבר אפשרי, במיוחד כאשר אתם מבצעים ניסויים שקשורים בהתנהגות אנושית, נסו להשתמש בתוכנת מחשב לאיסוף הנתונים. עבור הפרויקט שלנו, הדרך הזו הייתה אמינה יותר מאשר איסוף ידני של הנתונים, וזו גם הייתה דרך טובה להתנסות בתכנוּת! היינו מופתעים מכמות המידע הגדולה שנדרשת כדי להגיע למסקנה מדעית.
אספו כמה שיותר מידע במהלך הניסוי, אפילו נתונים שאינכם בטוחים שיהיו שמישים עבורכם
לעולם אין לדעת באיזו פיסת מידע תרצו להשתמש בהמשך. אנו בסופו של דבר השתמשנו בהרבה מהתצפיות הנוספות האלה כדי לדייק יותר בפירושים שלנו ולנסח את שאלות המחקר הבאות. בלי מעקב מוקפד על המידע הזה, הדיוק שהושג לא היה מתאפשר.
היו מוכנים להעריך את התוצאות שלכם בצורה ביקורתית
היו ערים לפירושים שעשויים להיות מוטעים, ונסו להבחין בין התוצאות שהייתם רוצים להשיג ובין התוצאות שהשגתם בפועל. נוסף על כך שאלו את עצמכם אם התוצאות שלכם הן מציאותיות. אם היינו מגלים למשל שהצבע אדום מגביר פי חמישה את יכולת התלמידים לשנן חומר, היינו יודעים שהתוצאה היא ככל הנראה מופרזת.
נסו לשחזר את התוצאות של ניסויים קודמים שפורסמו, ולאשש שהשיטות שלכם תקפות והטכניקה שלכם ברמה גבוהה
במקרה שלנו, קראנו מאמר של Doerksen ו-Shimamura [3], ושִׁחזרנו את תוצאות הניסוי שלהם אשר מראות כי אנשים זוכרים טוב יותר מילים שמקושרות לרגשות. הניסוי הראשון שתערכו ככל הנראה יהיה כָּאוֹטי. אנו היינו מופתעים מהמידה שבּה נאלצנו לאלתר בזמן אמת. במקום להיות מופתעים קבלו את העובדה שכישלונות הם צפויים בנסיונות הרצה ראשונים, והם מספקים הזדמנויות ללמוד ולהפחית את מידת האלתור בניסויים הבאים. אם בחרתם מלכתחילה לשחזר ניסוי שהוא בעל תוצאות יציבוֹת, ייתכן שאפילו תצליחו לשחזר את התוצאות למרות הכָּאוֹס! לפני שהרצנו את הניסוי העיקרי שלנו בחנו את מערך הניסוי שקשור בשאלות שלנו על כמה נבדקים. מטרתו של ניסוי הפיילוט הזה היא לזהוֹת מה עשוי להשתבש ביחס לשאלה מסוימת, כדי שהכול יהיה מוכן כאשר נתחיל את הניסויים האמיתיים.
היו גאים במה שאתם עושים ותיהנו3!
רעיונות מחקר טובים יכולים להגיע מכל תלמיד בעל חשיבה ביקורתית; לא רק מתלמידים מצטיינים בבתי הספר הנחשבים ביותר
התלמידים שהיו שותפים בפרויקט הזה היו תלמידים “רגילים” וסקרנים בבית ספר ממוצע בפרבר של ברצלונה. אולם המעורבות שלהם אפשרה להם לקחת חלק בפרויקט מחקר בסיסי ומשמעותי. סקרנות ומחשבה עמוקה אינן זכויות המוגבלות לקבוצות מסוימות בלבד. אנו מאושרים לשמוע שתלמידים מכל הרקעים מעורבים בסוג מחקר כזה, כולל בתי ספר בליסבון, שם עשויות להיות הזדמנויות מעטות יחסית לעסוק במדע.
לבסוף, תיהנו!
הקבוצה שלנו רצתה לכתוב את ההמלצות האלה מאחר שעבורנו ביצוע המחקר היה חוויה מְספקת מאוד. פגשנו אנשים נפלאים, ואפילו שהפרויקט לא הוטמע באופן שתוכנן, הקשרים שנוצרו הם יקרי ערך ומהווים תוצר מספק בפני עצמו.
מחשבות אחרונות
אנו מקווים שהניסוי שלנו יעזור לרבּים אחרים להיות מעורבים בפרויקטים דומים של מחקר, ואנו נשמח לשמוע עליהם. פרטים נוספים ועדכונים על הפרויקט שלנו אפשר למצוא באתר שלנו4 . עצתנו האחרונה, שאפשר להחשיב כהמלצה ה-21, היא להשתמש במדע כדי להתחבר עם אנשים אחרים. הקבוצה שלנו יצרה קשרים נהדרים והשתמשה בבלוג כדי לשאול שאלות. חלקנו את ההמלצות האלה מאחר שהחוויה הזו השאירה אותנו בתחושה מועצמת מאוד, ואנו רוצים שגם לאחרים תהיה הזדמנות כזו. מדע יכול להיות כלי עוצמתי עבור השפעה ועיצוב של העולם סביבנו, גם כשהוא מבוצע בקנה מידה מקומי.
המסייע – Livio Riboli-Sasco
אני הבנתי שהאידיאלים האלה יכולים להפוך למציאוּת אם עובדים קשה על סביבת עבודה מדויקת וממוקדת. צריך גם לערֵב אנשים שמעריכים תוצרים מוחשיים, לפחות באותה המידה שהם מעריכים רעיונות גדולים. המדענים המעורבים צריכים להבין שהקצב של מדע אמיתי בעל תוצאות מדעיות באיכות גבוהה הוא איטי במידה מפתיעה. ההאטה היא זו שמאפשרת שיתוף פעולה כל כך לא שגרתי, ומבטיחה שהידע שנייצר יהיה משמעותי.
התלמידים
אנו למדנו במה באמת עוסק מדע, כמה זמן לוקח להפיק כמות קטנה של יֶדַע, וכיצד מתודולוגיית מחקר היא מועילה לצורך ראייה ביקורתית על העולם, בפרט כאשר עוסקים במידע שעשוי להיות מוטה, כמו למשל מידע שמדווח על-ידי התקשורת.
המדענים – Guillaume Sescousse, Mathilde Bonnefond
אנו למדנו להנחות בצורה שונה מזו שהיינו רגילים אליה. רצינו לוודא שהתלמידים יוכלו לפתח את הרעיונות שלהם ולדייק אותם עד לניסוח של היפותזת מחקר שמבוססת על הספרוּת המדעית הקיימת. תוך כדי העבודה מחוץ לסביבתנו הרגילה הרגשנו כמה זה חשוב לספֵּק גישה חופשית לספרוּת המדעית. רצינו גם שהתלמידים יישארו עם מוטיבציה גבוהה אף על פי שנדרשת עבודה איטית של צעד אחר צעד (שבּה עונים על שאלה אחת בכל פעם), ואף על פי שכמות העבודה היא רבה. בסך הכול, החוויה הזו חיזקה את אמונתנו בכך שכל אחד מאיתנו יכול להיות מדען, תחת הנחיה מתאימה, ושהאיכות העיקרית שצריכה להיות למדען היא סקרנות, אשר נמצאת בשפע במוחות צעירים! נדהמנו ממידת הרלוונטיוּת של שאלות התלמידים ומהבנתם המהירה כיצד לפתח שאלת מחקר ולבצע ניסויים מתאימים. לסיכום, למדנו הרבה מהפרויקט הזה, כולל מנה הגונה של ענווה, ולכן אנו ממליצים מאוד למדענים אחרים לקחת חלק בפרויקטים כאלה.
המורה – D. Laguna
אני למדתי על החשיבות של חיבור בין פעילויות בתי הספר ובין העולם האמיתי של המקצוענים, מדענים במקרה שלנו. לסוגי הפעילויות האלה יש כוח הַתְמָרָה גדול על התפיסות, הן של המורים הן של התלמידים, ביחס לאופן שבו למידה אמורה להתרחש – משהו שנשכח לעיתים קרובות מדי בבתי הספר. יתרה מזו, התבהר מהתהליך שהצבת תלמידים בעמדה של חוקרים מגדילה את המוטיבציה שלהם. היינו מופתעים מכמות הזמן הנוסף שהתלמידים הקדישו, ומהמחויבויות שהקבוצה לקחה על עצמה. אני גם חושבת שהפרויקט הזה מראה שכל מורֶה או מורָה אחרים, ללא קשר לנושא ההוראה שלהם, יכולים להיות מעורבים במחקר מדעי בהינתן התמיכה המתאימה, ושהמדע, אשר נתפס כאחד מתוצרי הַתַּרבות יקרי הערך ביותר שלנו, צריך להיות רב-תחומי.
אנו מודים לקרן של צרפת (Fondation de France) אשר תומכת כלכלית בתוכנית Nouveaux Commanditaires – Sciences, המוטמעת ב-Molins de Rei כמו גם במקומות אחרים באירופה על-ידי החברה הקואופרטיבית ללא מטרות רווח l'Atelier des Jours à Venir. MB ו-GS (חוקרי מוח) ו-DL (מורה) נתמכים, בהתאמה, על-ידי מכון Donders לחקר המוח, הקוגניציה וההתנהגות, ועל-ידי מכון Lluis de Requesens. אנו מודים ל-Irene Lapuente מ- La Mandarina de Newton; היא ארגנה את התחרות “מדע העיר” אשר היוותה את נקודת ההתחלה של הפרויקט הנוכחי. אנו מודים ל-Isabel Ruiz Mallen על המשוב שלה על בסיס דיונֵי קבוצת המיקוד שהיא ערכה, כמו גם ל-Claire Ribrault ו-Leïla Perié על התובנות שלהן. אנו מודים גם ל- Lieneke Janssen ו- Paola Carillo-Bustamante על משוביהן הבונים לגבי כתב היד.
תרומת המחברים
BA, GC, MG, MM, MM, LN, LP, PR, AV, JV (תלמידי התיכון) כתבו 38 המלצות בקטלונית אשר רוכזו ל-17 ההמלצות שנמצאות במאמר הזה. LR-S (מסייע), DL (מורה בבית הספר) ו- TF (גנטיקאי) הובילו את הדיון על המאמר שפורסם ב-Nature, אשר היווה את ההשראה למאמר הזה. LR-S כתב את ההמלצות 20-18, תרגם וערך את כתב היד. LR-S, DL, MB, GS וכל התלמידים כתבו את התקציר ואת המסקנות. כולם תרמו במידה זהה לפעילות השוטפת של פרויקט המחקר.
הצהרת ניגוד אינטרסים
המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.
הערות שוליים
[1] ↑ http://www.scienceofthecity.net/ זו תחרות שבה נאספים קטעי וידיאו קצרים על מדע אשר מיוצרים על-ידי אנשים שאינם מדענים. הווידיאו שלנו משך את תשומת ליבם של חלק מהשופטים, קבוצה של מדענים צעירים שהם גם יזמים חברתיים בחינוך מדעי חדשני, שכוללת את החוקר Livio Riboli-Sasco.
[2] ↑ באותו זמן, החברה הקואופרטיבית ללא מטרות רווח Atelier des Jours à Venir קיבלה את תמיכתה של הקרן של צרפת (Fondation de France) לסייע בתהליך שבו מדענים בלתי מקצועיים יהיו מספיק סקרנים כדי לשאול שאלות פתוחות ולבנות פרויקטים בסיסיים של מחקר יחד עם מדענים מקצועיים. מסגרת העבודה הזו שנקראת Nouveaux Commanditaires Sciences מבוססת על 20 שנות ניסיון של הקרן של צרפת בגיוס קבוצות של אזרחים לתמוך כלכלית ביצירות אומנות. בימים אלה Atelier des Jours à Venir מאמצת את מסגרת העבודה הזו ומפתחת אותה מאומנות למדע. לפרטים נוספים ראו: http://www.joursavenir.org/ncs/en
[3] ↑ ההמלצות האלה נכתבו על-ידי המסייע, המדענים והמורה.
[4] ↑ http://icilproject.wordpress.com/
מקורות
[1] ↑ Mehta, R., and Zhu, R. J. 2009. Blue or red? Exploring the effect of color on cognitive task performances. Science 323:1226–9. doi: 10.1126/science.1169144
[2] ↑ Sutherland, W., Spiegelhalter, D., and Burgman, M. 2013. Twenty tips for interpreting scientific claims. Nature 503:335–7. doi: 10.1038/503335a
[3] ↑ Doerksen, S., and Shimamura, A. P. 2001. Source memory enhancement for emotional words. Emotion 1:5. doi: 10.1037/1528-3542.1.1.5