למה כדאי לכם להשתמש בשפה השנייה שלכם?

רוב האנשים בעולם יכולים לדבר לפחות בשתי שפות – מה שאומר שהם דו-לשוניים. היכולת לדבר ביותר משפה אחת מאפשרת תקשורת עם מספר גדול יותר של אנשים. לאנשים דו-לשוניים קל יותר כשהם נוסעים למקומות אחרים בעולם, והם יכולים גם לעבוד וללמוד מחוץ למדינת מוצאם. מחקרים מראים שאצל אנשים דו-לשוניים, שתי השפות שהם דוברים פעילוֹת במוח בו-זמנית [1]. לכן, אנשים דו-לשוניים חייבים לעכב, או “לכבות” את השפה ה“מיותרת” כדי להצליח לתקשר. החוויה של עיכוב שפה, שברגע מסוים היא פעילה, אך לא נחוצה, למעשה עוזרת למוח בכך שהיא משפרת את התפקודים הניהוליים שלו. התפקודים הניהוליים הם אוסף של תהליכים מנטליים המנהלים את החשיבה ואת ההתנהגות שלנו [2] (למידע נוסף על התפקודים הניהוליים, ראו מאמר זה של פרונטירז – מדע לצעירים). מדענים שחוקרים את הנושא הזה קוראים לזריקת-העידוד הזאת למוח היתרון הדו-לשוני.

לא כל המדענים מסכימים שדיבור בשתי שפות עוזר למוח [3]. גם אלה שכן מסכימים, לא בטוחים איך דו-לשוניות משפרת את תפקוד המוח. יש הטוענים שלאנשים דו-לשוניים יש יכולת עיכוב טובה יותר. במילים אחרות, הם טובים יותר בלהתעלם מהסחות דעת, כמו רעש, כשהם מנהלים שיחה. אחרים אומרים שאנשים דו-לשוניים טובים יותר בנִיטוּר, מה שאומר שהם יותר ערניים לסביבה שלהם. לדוגמה, הם עשויים להבחין מהר יותר בכך שאנשים עוברים משימוש בשפה אחת לאחרת. נראה שהאופן שבו הדיבור בשתי שפות משפר את תפקוד המוח תלוי מאוד באנשים ובחוויית השפה האישית שלהם [4].

האם לאנשים שונים יש חוויות שפה שונות?

מסתבר שיש הבדלים גדולים בדרך שבה אנשים דו-לשוניים חווים את השפה, ובכלל זה, עד כמה הם מיטיבים לדבר בשפות השונות ובאיזו תדירות הם משתמשים בהן. לדוגמה, ייתכן שנערה מסין הדוברת סינית (מנדרינית) ואנגלית, לעולם לא תדבר אנגלית במדינת מוצאה. לעומת זאת, אם היא הייתה לומדת בבית ספר באנגליה, היא הייתה מדברת אנגלית לעיתים קרובות מאוד. יש הבדלים גדולים בהרגלי השפה גם בין אנשים דו-לשוניים שחיים באותה העיר. לדוגמה, לאדם שדובר מנדרינית ואנגלית ולומד באנגליה עשויה להיות קבוצת חברים שמדברים ביניהם רק במנדרינית, ולכן הוא ידבר פחות באנגלית, ואילו לאדם אחר עשויה להיות קבוצת חברים מגוונת יותר, וזה יגרום לו לתקשר באנגלית לעיתים קרובות יותר. רצינו לראות אם ההבדלים הללו בין אנשים דו-לשוניים משפיעים על התפקודים הניהוליים שלהם, ולשם כך היינו צריכים למצוא דרך למדוד את חוויית השפה.

כיצד מדדנו את חוויית השפה?

יש דרכים רבות למדוד חוויית שפה. השתמשנו בסקר בשם “שאלון היסטוריית השפה” [5]. בסקר הזה, אנשים צריכים לענות על שאלות לגבי כל אחת מהשפות שהם דוברים, למשל, באיזו רמה הם מסוגלים לדבר, להבין, לקרוא ולכתוב בכל שפה, וכמה שעות בכל יום הם משתמשים בשפה. הסקר סיפק לנו שלושה ציונים נפרדים שבהם השתמשנו כדי למדוד את חוויית השפה: 1) מיומנות – רמת היכולת לדבר, להבין, לקרוא ולכתוב בשפה מסוימת; 2) הַטְמָעָה – משך השימוש בשפה או החשיפה אליה, וכן; 3) דומיננטיות - תדירות השימוש בשפה. יחד, הציונים הללו אפשרו לנו לתאר את חוויית השפה של המשתתפים בפירוט רב.

כיצד מדדנו את התפקודים הניהוליים?

כדי לבדוק אם יש הבדלים בתפקודים הניהוליים, ביקשנו מהמשתתפים לבצע שתי משימות פופולריות; משימת סיימון, שבה המשתתפים צריכים ללחוץ על מקש במהירות ובדיוק המרביים כאשר צורה בצבע מסוים מופיעה על המסך (איור 1). לדוגמה, המשתתפים צריכים ללחוץ על מקש “Q” במקלדת המחשב ביד שמאל כאשר הם רואים ריבוע חום, או על מקש “P” ביד ימין כאשר הם רואים ריבוע כחול. מה שהופך את המשימה הזו למאתגרת הוא שלפעמים הצורות מוצגות בצד שמאל של המסך, ולפעמים בצד ימין שלו; זה אומר שלפעמים המשתתפים צריכים ללחוץ על מקש ביד ימין כאשר הצורה נמצאת באותו צד (ימין) של המסך – כשיש הֲלִימָה, המשימה קלה לביצוע. לעומת זאת, לפעמים המשתתפים צריכים ללחוץ על המקש ביד ימין כאשר הצורה נמצאת בצד שמאל של המסך. חוסר ההֲלִימָה בין הצד שבו הצורה נמצאת על המסך לבין הצד של מקש התגובה מקשה על ביצוע המשימה בגרסה הזאת. משימת פְלָנְקֶר דומה למשימת סיימון, רק שבמשימה הזו, חוסר ההֲלִימָה נובע מכך שהחץ המרכזי מצביע בכיוון ההפוך לזה של ארבעת החיצים שסביבו (איור 2).

כיצד ענינו על השאלה שלנו?

ערכנו את המחקר בקרב תלמידי תיכון בין-לאומי בדרום סין. זהו בית ספר מיוחד, מכיוון שכל התלמידים בו דוברים מנדרינית כשפת אם, אבל כל השיעורים שלהם נלמדים באנגלית. גייסנו 41 תלמידים בני 13 עד 19 וביקשנו מהם לבצע כמה משימות באינטרנט. בשלב הראשון, כל המשתתפים מילאו את שאלון היסטוריית השפה וענו על שאלות נוספות לגבי התדירות שבה הם משחקים במשחקי וידאו או מנגנים בכלי נגינה. לאחר מכן, הם ביצעו את משימות סיימון ופְלָנְקֶר בסדר אקראי. למרות שהמשימות האלה מאוד דומות, במחקרים כמו שלנו בדרך כלל מבקשים מהמשתתפים לבצע יותר ממשימה אחת כדי לראות אם התוצאות שמתקבלות זהות. לבסוף, התלמידים ענו על כמה שאלות לגבי רמות המתח שלהם. בכל משימה, מדדנו באיזו מהירות התלמידים הגיבו, ובדקנו אם התגובות שלהם נכונות. בניתוחים שלנו לקחנו בחשבון את הניסיון של המשתתפים במשחקי וידאו ובכלי נגינה, כמו גם משתנים אחרים, כמו גיל ורמת מתח, כדי לבדוק את ההשפעה שלהם על ביצוע המשימות. זה עזר לנו להיות בטוחים שהתוצאות שאנחנו מקבלים קשורות לחוויית השפה, ואינן נובעות מגורמים אחרים.

מה גילינו?

התוצאות שלנו היו שונות עבור כל משימה, כמו גם עבור כל מדד של חוויית שפה. במשימת סיימון, מיומנות גבוהה יותר באנגלית הייתה קשורה ליכולת עיכוב גבוהה יותר, גם כאשר בדקנו את השפעתם של משתנים אחרים (איור 3). זה אומר שתלמידים בעלי שליטה טובה יותר בשפה האנגלית היו מהירים יותר בניסויים הקשים יותר, שבהם היה חוסר הלימה. במילים אחרות, הם הצליחו יותר לעכב את התגובה האוטומטית של לחיצה על המקש התואם לצד המסך שבו הוצגה הצורה. כשבדקנו את ההשפעה של המשתנים האחרים, מצאנו תוצאה זהה כשבדקנו כמה שעות התלמידים השקיעו בנגינה, מה שאומר שנגינה עשויה לשפר עוד יותר את יכולת העיכוב. במשימת פְלָנְקֶר, ראינו קשר בין מיומנות גבוהה יותר באנגלית לבין יכולת ניטור משופרת. זה אומר שתלמידים בעלי מיומנות גבוהה יותר באנגלית היו מהירים יותר בכל הניסויים – אלו שהיו בהם הֲלִימָה, חוסר הלימה, או אלה שהיו ניטרליים. במילים אחרות, התלמידים הללו הפגינו יכולת נִיטּוּר טובה יותר, שעזרה להם לזהות מהי התגובה המתאימה.

באופן מפתיע, תלמידים שדיווחו על שימוש רב יותר באנגלית היו איטיים יותר במשימת פלנקר. לזאת לא ציפינו! לדעתנו, יכול להיות שזה אומר שאלה שמשתמשים יותר באנגלית מנסים לשפר את המיומנות שלהם, ואולי יותר שמים לב למילים שהם משתמשים בהן – מה שעשוי להאט אותם. זוהי רק סברה, ונצטרך לערוך מחקר נוסף כדי לראות אם ההשערה הזו נכונה. לבסוף, היה שוני קל בתוצאות שקיבלנו בין משימת סיימון למשימת פלנקר, למרות שהמשימות האלה דומות מאוד. גם הממצא הזה דורש מחקר נוסף, כיוון שהוא מצביע על כך שהמשימות הללו כנראה מודדות דברים מעט שונים.

מדוע הממצאים שלנו חשובים?

התוצאות שלנו מראות שפיתוח מיומנות בשפה שנייה עשוי לשפר את התפקודים הניהוליים. ראינו גם שנגינה תורמת לשיפור התפקודים הניהוליים. זה מצביע על כך שדו-לשוניות היא מיומנות אחת מתוך רבות שיכולות להועיל למוח. ממצאים אלה חשובים לצעירים, במיוחד לאלה שגדלים בבתים דו-לשוניים. לפעמים, לילדים לא מתחשק ללמוד את שפת המוצא של משפחתם – אולי כי זאת לא השפה שבה הם משתמשים בבית הספר. יש צורך במחקרים נוספים כדי להבין טוב יותר את היתרונות שיש לשימוש בשפה שנייה למוח. זה נכון במיוחד לגבי צעירים דו-לשוניים בגיל תיכון, מכיוון שלא נערכו על כך מספיק מחקרים. אנחנו מקווים שהתוצאות שלנו מדגישות את היתרונות הגלומים בלמידת שפה שנייה. למרות שלא קל להפוך לדו-לשוניים, נראה שזה שווה את הזמן ואת האנרגיה שלכם. מי יודע? אולי אפילו תרכשו חברים חדשים!

מילון מונחים

דו-לשוניים (Bilingual): ↑ אנשים שיכולים לדבר בשתי שפות שונות לפחות.

תפקודים ניהוליים (Executive Function): ↑ קבוצה של תהליכים מנטליים, כמו עדכון, עיכוב וניטור, שאחראים על תיאום המחשבות והפעולות.

יתרון דו-לשוני (Bilingual Advantage): ↑ יתרון בתפקוד המוח הנובע משימוש בשתי שפות.

עִיכּוּב (Inhibition): ↑ מרכיב של תפקוד ניהולי שעוזר להתעלם מהסחות דעת.

ניטור (Monitoring): ↑ היכולת לשים לב לסביבה.

הֲלִימָה (Congruence): ↑ בניסויים – מצב שבו אין התנגשות בין הגירוי לבין התגובה, כמו ניסוי משימת פְלָנְקֶר שבו כל החיצים מצביעים לאותו כיוון.

חוסר הֲלִימָה (Incongruence): ↑ בניסויים – מצב שבו הגירוי והתגובה מתנגשים, כמו ניסוי משימת פְלָנְקֶר שבו החץ המרכזי מצביע בכיוון ההפוך לחיצים שמסביב.

מִשְׁתַּנֶּה (Variable): ↑ מאפיין, כמו שליטה בשפה, שהוא בר-שינוי ובר-מדידה.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כל המחקר נערך בהעדר כי קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.

הצהרת כלי בינה מלאכותית

טקסט חלופי הנלווה לאיורים במאמר זה נוצר על ידי פרונטירז בסיוע כלי בינה מלאכותית, ונעשו מאמצים על מנת להבטיח את דיוקו, כולל בדיקה על ידי כותבי המאמר כאשר הדבר התאפשר. אם ברצונכם לדווח על בעיה, אנו צרו איתנו קשר.