תַקצִיר
הכלכלה מניעה את העולם כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. חיי היום-יום שלנו מושפעים מאוד מהכלכלה, הן ברמה המקומית והן ברמה העולמית. יש החושבים שהכלכלה סובבת בעיקר סביב כסף, אך למעשה הכלכלה קשורה לנושאים מהותיים הנוגעים לחייהם של אנשים, כמו רווחה, שוויון בין אנשים ושוויון בין קבוצות. במאמר זה אציג בקצרה את הדרכים שבהן כלכלנים תופסים את הרווחה האנושית. לאחר מכן אסביר מדוע חשוּב שכאשר אנחנו חוקרים את הכלכלה, איננו מתמקדים רק באנשים יחידים או רק בקבוצות של אנשים – עלֵינו לבחון את שני ההיבטים. לבסוף נדוּן בעתיד הכלכלה, ואחלוק עימכם כמה עצות ותובנות שלמדתי בשנות הקריירה המדעית שלי.
פרופסור אָנְגוּס דִיטוֹן (Angus Deaton) זכה בפרס נובל לכלכלה לשנת 2015 עבור ניתוחיו בתחומי הצריכה, העוני והרווחה.
מהי כלכלה
הכלכלה היא אחד מעמודי התָווך שסביבם עולמנו סובב. היא משפיעה עלֵינו הן במובן הפרטני הן במובן הקולקטיבי. הכלכלה לא תוכננה על ידי מישהו למטרה מסוימת, אלא זו תופעה מורכבת ודינָמית שנוצרת מפעולות של אנשים המנסים להיטיב עִם עצמם. הכלכלה משתנה עִם הזמן במהירות רבה למַדַי, במיוחד ב-20–30 השנים האחרונות. ההתפתחויות הנוכחיות והמתמשכות בטכנולוגיות, בשילוב של הגְלוֹבָּלִיזָצְיָה המתעצמת, משַנות באופן מהותי את אופני הפעולה של הכלכלה. כל הגורמים הללו הופכים את הכלכלה לתחום מורכב למחקר (ראו כאן למידע נוסף על כלכלה).
תפקיד הכלכלנים הוא לחשוף כמה מהעקרונות הבסיסיים המשפיעים על הפעילות הכלכלית (תאוות הבֶּצַע האנושית היא אחד מהם!). אנחנו מנסים לזהות יחסי גומלין בין היבטים שונים של הכלכלה, כמו הַקשרים בין ההכנסה של אנשים, לבין העלוּת של מוצרים, לבין סוגי המוצרים הנרכשים וכמוּתם, לבין הסכום שאנשים חוסכים. במִיקְרוֹ-כלכלה אנחנו בוחנים את הבחירות הכלכליות האישיוֹת של אנשים. במקביל, אנחנו יכולים לחקור גם את האופן שבו בחירות כלכליות של קבוצות גדולות (כגון מדינות) משפיעות על המצב הכלכלי של הקבוצה כולה. אלו שאלות רחבות שבהן עוסקים בתחום המַקרו-כלכלה.
השאיפה שלנו היא שההבנות שלנו לגבי מיקרו-כלכלה ומקרו-כלכלה יתפתחו באופן רציף לִכְדי מדיניוּת ותקנות שימושיות שתורמות לרווחתם של אנשים. למרבה המזל, בעשורים האחרונים הכלכלה היא מדע מבוסס על נתונים, וכעת כלכלנים יכולים לנתֵחַ את כמות הנתונים העצומה שהם אספו כדי להסיק מסקנות חדשות לגבי תהליכים כלכליים, שבעָבר היה קשה להבין או בלתי אפשרי לחקור.
כפי שתראו לאורך מאמר זה, כלכלה אינה מדברת רק על כסף – היא עוסקת בנושאים בסיסיים של הרווחה האנושית, וגם באי-שוויון ובעוני. נקודת המבט שלנו והפעולות שבהן אנחנו נוקטים בנושאים אלה יכולות להשפיע על רווחתם של יחידים ושל החברה כולה. הקדשתי את הקריירה שלי ללימוד הנושאים הקריטיים הללו, וכעת אני מזמין אתכם למסע שבו אשתף אתכם בכמה מהממצאים החשובים שלי.
כלכלה ורווחה אנושית
יש שהאשימו את הכלכלנים בכך שהם מתעניינים רק בכסף ובעושר של האנשים, אבל הכסף הוא רק חלק מהכלכלה. כלכלנים רבים מתעניינים באושר של בני האדם וברַוְוחתם. אחת הגיבורות שלי היא כלכלנית הודית בשם אָמָרְטִיָה סֶן (Amartya Sen) שבוחנת את רווחתם הכלכלית של אנשים מתוך השאלה – מה אנשים מסוגלים לעשות באמצעות הכסף שברשותם, בהתחשב בנסיבות שבהן הם נמצאים? סֶן מצאה שאיכות החיים ורווחתם של אנשים קשורות למידת היכולת שלהם לעשות את הדברים שהם היו רוצים לעשות, ואלה הדברים שהופכים את חייהם לחיים ששווה לחְיות [1] . היכולת הזו מושפעת מתנאֵי מִחייה רבִּים, כולל בְּרִיאוּת ומקום המגורים. עוני הוא מושג רחב יותר מאשר מחסור בכסף – זהו חוסר היכולת של אנשים בודדים או של קבוצה להשיג את רמת התִפקוד שהם שואפים אליה. לכן עוני עוסק, בין היתר, בבריאוּת, בחינוך, בתעסוקה ובהגנה מפני אלימוּת.
מה יקרה אם נחשוב על כלכלה מצליחה ככזו שמגבירה את האושר האנושי? גֶ'רְמִי בֶּנְתָ'ם (Jeremy Bentham) היה כלכלן בעל השפעה שהאמין בגישה זו. מפני שיש סוגים שונים של אושר, קשה לחוקרים לנתֵחַ תשובות לשאלה הפשוטה: ''עד כמה אתם מאושרים?''. מחקר שערכתי עם פרופ' דניאל כַּהְנֶמָן, חתן פרס נובל לכלכלה גם הוא, גילה כי שביעות רצון מהחיים שונָה מתחושת אושר ברגע נתון [2] . לדוגמה, דמיינו שאתם מבלים כעת עם החברים שלכם בקולנוע. אם הייתי שואל אתכם עד כמה אתם שמחים, אולי הייתם אומרים שאתם שמחים מאוד. עם זאת, אם הייתי שואל אתכם עד כמה אתם שְׁבֵעֵי רצון מהדרך שבה החיים שלכם מתנהלים, אולי הייתם אומרים שאתם לא כל כך מְרוּצים, כי אתם מתקשים בבית הספר או שאינכם אוהבים את המקום שבו אתם גרים כעת. האם זה אומר שאתם מאושרים או לא? דוגמה נוספת: אם השקעתם שעות רבות כל השבוע בלימוד לקראת מבחן חשוּב, אולי תֹאמְרו שאתם לא כל כך שמחים כרגע. אבל אם המשכתי לשאול אתכם איך החיים שלכם מתנהלים באופן כללי, אולי תגידו שאתם מרוּצים מחייכם, ושאתם נהנים מהלימודים ומהחיים החברתיים שלכם.
המחקר שלנו הראה שמעל הכנסה שנתית מסוימת (כ-75,000 דולר אמריקאי בשנת 2010) , עלייה בהכנסה אינה מגבירה את תחושת האושר (איור 1). אנחנו מאמינים שהסיבה לכך היא שמֵעֵבֶר להכנסה זו, יכולתם של אנשים למַמֵש את הדברים החשובים ביותר לרווחתם הרגשית – אינה עולָה. אולם אנשים מרגישים יותר מרוּצים מחייהם ככל שההכנסה שלהם עולָה, ומצאנו במחקר שכל הכפלה של הכנסה מביאה לעלייה זהָה בשביעות הרצון מהחיים. מסיבות אלו בחֶקֶר הכלכלה חשוב להבחין בין סוגי האושר, כדי לְשַׁקְלֵל את כולם.
- איור 1 - ההבדל בין אושר רגעי לבין שביעות רצון מהחיים.
- האושר הרגעי, המיוצג כאן כמידת הרווחה הרִגשית (קו ורוד) , מפסיק לעלות ברמת הכנסה מסוימת (כ-75,000 דולר אמריקאי ב-2010). שביעות רצון כללית מהחיים, המיוצגת כאן כמידת הערכת איכות החיים (קו צהוב) , ממשיכה לעלות ככל שההכנסה השנתית עולה. התוצאות הללו מראות שיש היבטים רבים לאושר, הפועלים בצורה שונה בתגובה לאירועי החיים (האיור נלקח מ- [3]).
- Fraction of population experiencing emotional wellbeing = החלק היחסי באוכלוסייה שחוֹוָה רווחה רגשית;
- Mean ladder (average reported number) – life evaluation = הסולם הממוצע (המספר הממוצע המדוּוַח) של שביעות הרצון הכללית בחיים;
- Annual Income ($, log scale) = הכנסה שנתית (בדולרים אמריקאים, סולם לוגריתמי).
כיוון שנושא הרווחה האנושית הוא מורכב, מאתגר להגדיר אותו, למדוד אותו, ולתרגם את התוצאות למדיניות ולתקנות כלכליות מועילות. אני מאמין שבבוא העת נגבש הבנה ברורה יותר של ההיבטים התורמים לרווחה האנושית, שתעזור לנו לכוֵון את הכלכלה כך שנוכל להגיע אל הרווחה האנושית המֵרַבית.
רווחה כלכלית – אנשים בודדים לעומת קבוצות גדולות
ההתנהגות הכלכלית הממוצעת של קבוצות אנשים שונה מאוד מהתנהגותם של הפרטים המרכיבים את הקבוצות הללו (איור 2). כמו כן, יש חשיבות לאינטראקציות בין אנשים (ובין משתתפים אחרים, כמו חֲבָרוֹת). אם ננסה להבין רק את האופן שבו אנשים (או שחקנים אחרים) פועלים כיחידים, אולי לא נקבל את ההסבר המלא לדרכים שבהן הם פועלים כשהם מתאגדים לקבוצות.
- איור 2 - ההתנהגות הכלכלית של קבוצות אנשים שונה מזאת של יחידים.
- כשאנחנו רוצים לראות את התמונה הכלכלית המלאה, עלֵינו לבחון גם את ההתנהגות הכלכלית הממוצעת של קבוצות אנשים (במרכז) , וגם את המצב הכלכלי של יחידים ושל תת־קבוצות שבתוך הקבוצה הגדולה (ארבעת העיגולים מסביב).
נניח שאני חקלאי ושהיבול שלי השנה היה משובח מאוד. כשאני מביא אותו לשוק, אני חושב לעצמי: ''איזה יופי! השנה אהיֶה עשיר!'' אבל מתברר שגם לחקלאים רבִּים אחרים היו יבולים נהדרים, ולכן מחיר היבול יורד כל כך עד שבעצם נעשיתי עני יותר (איור 3). זוהי דוגמה פשוטה לְמה שקורה כאשר אנחנו מסתכלים על התוצאה המשולבת של פעולות בודדות רבות: לעיתים קרובות אנחנו מְגַלִּים שהתמונה הכללית שונָה מאוד מזאת שרואים ברמת הפרט.
- איור 3 - התמונה הכלכלית עבור יחידים עשויה להיות שונָה מהתמונה הכלכלית עבור קבוצות גדולות.
- (A) כשיְבוּלי התירס גדלים בשפע בשנה מסוימת, חקלאים פרטניים מצפים לרווח גדול. (B) עם זאת, לחקלאים רבִּים יש שפע של יבולי תירס. (C) כיוַון שיש זמינוּת גבוהה של תירס, מחיר התירס יורד, והחקלאים מקבלים פחות כסף עבור כמות זהָה. הם עלולים אפילו להרוויח סכום כולל נמוך יותר, על אף שיש להם יותר יבול.
לכן אין זה מספיק להתבונן רק על מה שקורה בממוצע, עלֵינו לבחון את מה שקורה מתחת לפנֵי השטח, כלומר על מה שקורה ברמת הפרט וכן ברמה של קבוצות האנשים הרלוונטיות. לדוגמה, עמיתתי אָן קֶיְיס (Anne Case) ואני הראינו שכמעט כל הרווחים בתוצר המקומי הגולמי (תמ''ג) בארצות הברית מאז 1970 הגיעו רק לשליש מהאוכלוסייה האמריקאית – שהם אנשים שהשלימו לפחות ארבע שנות לימודים לתואר באוניברסיטה. [4] . שני השלישים האחרים של האוכלוסייה – אנשים ללא תארים אקדמיים – לא הרוויחו מהעליות בתמ''ג. לכן כדי לדעת אם מצבם הכלכלי של האמריקאים הוטב בעקבות העלייה בתמ''ג, עלֵינו לבחון לעומק קבוצות פרטניות של אנשים, ואפילו עד לרמת האנשים הבודדים, כדי להבין את מצבם הכלכלי.
לסיכום, כדי להבין את הכלכלה ברמה הכללית, ואת הרווחה האנושית בפרט, עלֵינו לבחון אותה הן ברמת הפרט הן ברמה הקבוצתית. רק השילוב של שתי נקודות המבט הללו מאפשר לנו לראות תמונה מלאה של כל מצב נתון. כפי שראיתם, הכלכלה אינה עוסקת רק בכסף, אלא בשאלות הרבה יותר רחבות, כמו כיצד אפשר לשפר את מצבם הכלכלי של אנשים? ואיך אפשר להיטיב את איכות חייהם הכללית?
המלצות למוחות צעירים
העצה הראשונה שלי למדענים הצעירים מבינכם היא: אל תחששו ''לשחות נֶגֶד הזרם''. חלק משמעותי מֵעשייה מדעית מוצלחת הוא שכל מדענית ומדען תורמים את נקודת המבט וצורת החשיבה הייחודיות להם. גם אם עמיתיכם לא יסכימו עם דעותיכם, הישארו נאמנים לדרככם האישית, ודעו שאולי בעתיד תגַלוּ תגליות מפתיעות.
כשאתם בוחרים את העיסוק שלכם, כדאי שתאפשרו לתשוקות שלכם להוביל אתכם, אך שימו לב שהן בגֶדֶר ההיגיון. בחרו בתחום שהוא בעל חשיבוּת אישית עבורכם, אך שיש בו גם תועלת לאחרים. אחד הדברים שנראים לי הגיוניים בעולם של היום, למשל, הוא להשקיע את האנרגיות שלכם להתמודדות עם שינויי האקלים. על אף שדרך זו אינה פשוטה והיא רצופה בקשיים, תהיו מסופקים ומרוּצים כשתלמדו דברים חדשים על העולם ותיישמו אותם כדי לשפר את סביבתכם.
למי מכם שיבחרו בקריירה אקדמית, אני ממליץ לכם קודם כול לצבור רקע אקדמי מעמיק בתחום מחקר אחד שתבחרו לפני שתחקרו תחומי מחקר מועילים אחרים. יש חשיבות רבה במקצועות רבים ללימודי המתמטיקה, שעוזרים למדענים ולכלכלנים לפַתֵּחַ מודלים ותיאוריות, וברמה הבסיסית ביותר – לוודא שאנחנו פועלים בהיגיון ונמנעים מטעויות מיותרות.
לבסוף, עליכם – הילדים בני דורכם – לדרוש מאיתנו המבוגרים לתת דין וחשבון על העולם שאנחנו משאירים עבורכם. אל תסכימו לקבל עולם הרוס (איור 4). אם אנחנו המבוגרים מתנהגים בצורה שאינה אחראית ומכַלים את משאבי כדור הארץ, לכם ולילדיכם יהיה קשה יותר בעתיד. כבר היום קיימות אפשרויות פעולה רבות כדי להציל את כוכב הלכת שלנו מנזק נוסף, ועלֵינו למצוא דרכים ליישם את הצעדים הללו בהקדם האפשרי. הבחירות שנעשה כעת ישפיעו על דורות העתיד. התפקיד שלכם הוא להניע את הפעולות הללו קדימה באמצעות דרבון של הדור המבוגר לקבל את ההחלטות הנכונות היום, כדי לוודא שהדור שלכם והדורות הבאים יוכלו לחיות חיים טובים על כדור הארץ.
- איור 4 - עתיד כדור הארץ בידינו.
- מקורות האנרגיה שבהם אנחנו בוחרים להשתמש בחיי היום-יום, האופן שבו אנחנו משתמשים באדמה, הדרכים שבהן אנחנו מייצרים את המזון שלנו, והתהליכים שאנחנו מיישמים בתעשייה ובחקלאות שלנו – משפיעים רבות על חיינו בכדור הארץ בהווה ובעתיד. על הצעירים לדרוש מהמבוגרים להיות אחראים על מצב העולם שהם משאירים אחריהם, ולעזור להם לקבל החלטות שיובילו לעתיד טוב יותר לדורות הבאים.
מילון מונחים
גְלוֹבָּלִיזָצְיָה (Globalization) : ↑ השפעתם ההדדית ההולכת וגוברת של בני אדם וחֲבָרוֹת המרוחקים זה מזה (ואפילו בעֵבֶר השני של העולם).
כלכלה (Economics) : ↑ אחד ממדעי החברה הבוחן את הרווחה האנושית, ומתמקד בעיקר בייצור, הפצה וצריכה של סחורות ושל שירותים. המדענים בתחום זה מנתחים את השימוש שעושים יחידים, עסקים, ממשלות ומדינות במשאבים שלהם. הכלכלה עוסקת גם בחלוקת משאבים בין אנשים ובעוני.
מיקרו-כלכלה (Microeconomics) : ↑ חֶקֶר ההתנהלות הכלכלית של יחידים (כגון צרכנים) , חֲבָרוֹת ותעשיות.
מַקרו-כלכלה (Macroeconomics) : ↑ חֶקֶר הכלכלה בכללותה, הכולל את ההתנהגות הכללית של מחירים ושל סך הכמויות של מוצרים ושירותים הקיימים.
שביעות רצון מהחיים (Life Satisfaction) : ↑ הערכה סובייקטיבית של רמת הסיפוק הכללית בחיים של אדם.
תוצר מקומי גולמי (תמ''ג) (GDP) (Gross Domestic Product) : ↑ הערכה של המצב הכלכלי של המדינה. זהו הערך הכולל של מוצרים ושל שירותים שמדינה מסוימת מייצרת בשנה.
תודות
ברצוני להודות לנועה שגב על עריכת הריאיון שהיווה את הבסיס למאמר זה, ועל כתיבה משותפת של המאמר. תודה לאלכס ברנשטיין עבור האיורים.
חומרים נוספים
הבריחה הגדולה: בריאות, עושר ומקור אי-השוויון (אנגלית) – סֵפֶר מאת פרופ' אנגוס דיטון על ההיסטוריה של הכלכלה ועל השפעותיה על בריאותינו ועל רמת החיים שלנו.
https://deaton.scholar.princeton.edu/great-escape
הצהרת ניגוד אינטרסים
המחברים מצהירים כל המחקר נערך בהעדר כי קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.
מקורות
[1] ↑ Sen, A. 2003. “Development as capability expansion”, in Readings in Human Development, ed. S. Fukuda-Parr (New Delhi; New York, NY: Oxford University Press).
[2] ↑ Kahneman, D., and Deaton, A. 2010. High income improves evaluation of life but not emotional well-being. Proc. Natl. Acad. Sci. U. S. A. 107:16489–93. doi: 10.1073/pnas.1011492107
[3] ↑ Gotoh, R., and Dumouchel, P. 2009. Against Injustice: The New Economics of Amartya Sen. Cambridge: Cambridge University Press.
[4] ↑ Case, A., and Deaton, A. 2021. Deaths of Despair and the Future of Capitalism. Princeton, NJ: Princeton University Press.