מה חיות יכולות ללמד אותנו על המוחות שלנו

את אחד המראות המשונים ביותר בטבע אפשר למצוא באוסטרליה: דגים קטנים, שנקראים דבקיים או רמורות, מחברים את עצמם לכרישים באמצעות כוס שאיבה שנמצאת על ראשיהם (איור 1). מדוע הכריש לא פשוט אוכל את הדגים הדבקיים? ומדוע הדגים בכלל מתקרבים לכריש? מתברר ששתי החיות מרוויחות מההסדר הזה. הדגים הדבקיים אוכלים טפילים ועור מת מהכריש, ומסייעים לו להישאר נקי ובריא. בתמורה, הדגים הדבקיים זוכים בנסיעה חופשית ברחבי האוקיינוסים, אוכלים את פיסות השאריות אחרי ארוחתו של הכריש, ומקבלים הגנה מטורפים אחרים שלא היו מעזים להתקרב לכריש – כולם זוכים! התופעה הזו, שבה שני המינים מרוויחים, נקראת הדדיוּת. לאחרונה, מדענים השתמשו ברעיון של הדדיות כדי להבין משהו שנראה, במבט ראשון, שונה לגמרי: למידה אנושית.

מהי הדדיות?

בכל פעם שאתם מנסים לפתור בעיה – בבית הספר או במקום אחר – אתם משתמשים במה שפסיכולוגים מכנים יכולות קוֹגניטיביוֹת. יכולות קוגניטיביות הן דברים כמו זיכרון (כמה טוב אתם יכולים לזכור דברים מהעבר); אוצר מילים (כמה מילים אתם יודעים) והנמקה (כמה אתם טובים בלפתור בעיות). הרבה דברים שאתם עושים ולומדים בבית הספר נסמכים על יכולות קוגניטיביות. אוצר מילים, לדוגמה, הוא אבן בניין חשובה מאוד של שפה, כמו גם של כישורים אחרים. לדוגמה, אתם משתמשים באוצר המילים שלכם כשאתם מנסים להתקבל לעבודה חדשה, מספרים סיפור, או כותבים הודעה לחבר.

באופן רגיל, מדענים חוקרים יכולות קוגניטיביות שונות בנפרד, ממש כמו שאתם חוקרים הרבה נושאים בבית הספר. אולם במחקרים אחרונים מדענים גילו חיבורים מרגשים בין יכולות קוגניטיביות. כפי שהתברר, היכולות הקוגניטיביות שלכם מתנהגות קצת כמו כרישים ודגים דבקיים, ולא כמו כישורים נפרדים – הן מסייעות זו לזו לגדול עם הזמן. כפי שאתם יכולים לראות באיור 2, אוצר המילים שלכם אינו רק שימושי לשיפור כישורי השפה שלכם, הוא עשוי גם לסייע להנמקה שלכם, שבתורה עשויה לסייע לכישורי המתמטיקה שלכם, שעשויים לסייע לאוצר המילים שלכם. הרעיון הזה נקרא הדדיות של יכולות קוגניטיביות [1].

כיצד אנו יכולים לבחון את רעיון ההדדיות?

כדי לבחון את רעיון ההדדיות, עקבנו אחרי 800 אנשים צעירים (בגילאי 14-24) עם הזמן, ומדדנו את אוצר המילים וכישורי ההנמקה שלהם [2]. באיור 3, אתם יכולים לראות כיצד נראו מבחני אוצר המילים וההנמקה. במבחן אוצר המילים, ביקשנו מהאנשים הצעירים שלנו להצביע על חרוּט – קוֹנוּס (מבּין צורות אחרות) או להסביר מה מילה כמו “enthusiastic” (נלהב) אומרת. עבור מטלת ההנמקה, ביקשנו מאנשים צעירים למלא את פיסת הפאזל החסרה (רמז: ספרו את הצורות משמאל לימין בכל שורה). במחקר שלנו, ילדים ומתבגרים נבחנו פעמיים, בטווח של כשנה וחצי.

מצאנו שילדים ומתבגרים הצליחו קצת יותר טוב במבחני אוצר מילים והנמקה עם הזמן – ממש כפי שאתם משתפרים במרבית הדברים כשאתם גדלים. אולם הדבר הכי חשוב שגילינו הוא ראיה להדדיות של יכולות קוגניטיביות. מתברר שאם מתחילים עם אוצר מילים טוב, יש סיכויים גבוהים יותר שכישורי ההנמקה ישתפרו, ושאם מתחילים עם כישורי הנמקה טובים זה עוזר עם למידה של יותר מילים בצורה מהירה יותר. כמו שאם יש לכם שיווי משקל טוב או יכולת לרוץ מהר זה עשוי לסייע לכם להשתפר בספורט כמו פוטבול או טניס, אם יש לכם כישורי אוצר מילים או שפה טובים זה יכול לסייע לכם לפתח גם יכולות קוגניטיביות אחרות. כדי לברר אם הממצא הזה אמין, בחנו את רעיון ההדדיות בקבוצות נפרדות של אנשים צעירים – הפעם הרבה יותר צעירים (בני 8-6). ואכן, גם הפעם מצאנו שילדים עם כישורי הנמקה טובים יותר השתפרו טוב יותר באוצר מילים, ולהפך [3].

כיצד הדדיות יכולה לשמש בבית הספר?

מדוע הבנה של רעיון ההדדיות הקוגניטיבית יכולה לסייע לכם? טוב, ישנן כמה סיבות. לדוגמה, היא עשויה לסייע להבין מה מתרחש כשאתם לומדים בבית הספר. שני מדענים, סטיוארט ריצ’י ואליוט טאקר-דרוב, השתמשו בנתונים של יותר מ-600,000 אנשים [4] ומצאו שהליכה לבית הספר גורמת לכם להצליח יותר במבחנים של יכולות קוגניטיביות, כמו למשל מבחני IQ. זה די מרשים, בהינתן שמרבית הבחינות האלה מעולם לא נלמדו בבית הספר. הממצאים שלהם מציעים שהליכה לבית הספר למעשה גורמת לכם להיות חכמים יותר, אפילו בדברים שאתם לא לומדים ישירות. זה דומה להדדיות: אם יש לכם “אבני בניין” טובות, זה עשוי לאפשר התפתחות מהירה יותר של טווח רחב של יכולות קוגניטיביות.

הבנה של הדדיות גם מועילה כשאתם מתקשים בבית הספר. נגיד שאתם מתקשים במתמטיקה, ואינכם בטוחים כיצד להשתפר. לפי ההדדיות, ייתכן שהשתפרות ביכולת קוגניטיבית אחת (כמו למשל אוצר מילים), יכולה לסייע לכם להשתפר ביכולות קוגניטיביות אחרות, כולל כאלה שקשות יותר עבורכם (כמו למשל מתמטיקה), אפילו אם נדמה שהן לא קשורות. אם כן, אל תוותרו על מתמטיקה כבר בשלב הזה. עבודה על משהו אחר, כמו למשל קריאה, עשויה לסייע לשפר את ציוני המתמטיקה שלכם בהמשך הדרך, שבתורם עשויים לסייע לכם לשפר את הציונים באנגלית, מה שיכול לשפר את ציוני המתמטיקה, וכן הלאה. ישנו אפילו מחקר חדש שמראה ממש את זה: השתפרות קטנה בקריאה סייעה לילדים לשפר את כישורי ההכפלה שלהם עם הזמן [5]. לכן, היותכם טובים במקצוע מסוים בבית הספר אינה טובה רק בפני עצמה – היותכם טובים באיזשהו מקצוע עשויה לסייע לכם לרכוש סל שלם של כישורים בקלות רבה יותר.

מה למדנו על המוחות שלנו?

מה שהמחקר שלנו על הדדיות הראה הוא שהמוח שלכם הוא קצת כמו כריש ודגים דבקיים: יכולות שונות, כמו למשל אוצר מילים ופתרון בעיות, למעשה מסייעות זו לזו לגדול עם הזמן. אתם יכולים לחשוב על הדדיות כעל כלל אצבע ללמידה, גם בתוך הכיתה וגם מחוץ לה. הדדיות מראה את החשיבות של יצירת קשרים.

גם אתם וגם מוריכם עשויים למצוא שזה מועיל לקשר בין נושאים ומקצועות שונים – מהם הקשרים ביניהם, וכיצד אתם יכולים להשתמש במה שלמדתם במתמטיקה כדי להבין ביולוגיה? חשיבה על ויצירת הקשרים האלה בין נושאים עשויה לסייע לכם להפיק את המירב מזמנכם בבית הספר. אולי למידה על הדדיות יכולה אפילו לגרום לכם לחשוב מעט אחרת על נושאים בבית הספר. חשוב לא רק ללמוד קשה, אלא גם כמה שיותר רחב שאפשר. אף פעם אינכם יודעים אלה רווחים פוטנציאליים יכולים להיות ללמידת כישור אחד על כישורים אחרים!

הדדיות היא תחום מחקר חדש ומרגש מאוד, ויש עוד הרבה מה ללמוד. אנו עדיין עובדים קשה כדי להבין כיצד זה מתרחש בכיתות בחיים האמיתיים. איננו יודעים, לדוגמה, אם כישורים קוגניטיביים אחרים כמו זיכרון גם מראים השפעות של הדדיות; האם חלק מהילדים מראים הדדיות יותר מאחרים; כיצד המוח תומך בהדדיות, או כמה זמן אתם עשויים להצטרך להתאמן בקריאה לפני שתבחינו בתועלות למתמטיקה שלכם. אנו עובדים על זה, אז הישארו מעודכנים!

תודות

אנו רוצים להודות ל-Callahan Collier (בת 11) על משוב בעל ערך לטיוטה מוקדמת של כתב היד הזה. אנו גם רוצים להודות למי שסייעו בתרגום המאמרים באוסף הזה כדי לעשותם נגישׁים יותר עבור ילדים מחוץ למדינות דוברות אנגלית, ולקרן Jacobs בגין סיפוק הכספים הנדרשים לתרגום המאמרים. עבור המאמר הזה, אנו רוצים להודות במיוחד ל-RK על התרגום להולנדית.

מילון מונחים

הדדיות (Mutualism): ↑ הרעיון שיכולות קוגניטיביות שונות (כמו למשל כמה מילים אתם יודעים, וכמה טוב אתם יכולים לפתור בעיות) מסייעות זו לזו להתפתח עם הזמן.

קוגניטיבי (Cognitive): ↑ “קוגניטיבי” הוא מושג שמדענים משתמשים בו כדי להתייחס לתהליכים מנטליים כמו חשיבה, הנמקה, זיכרון ופתרון בעיות.

אוצר מילים (Vocabulary): ↑ כמה מילים אתם מכירים.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.