מהי אנצפלופתיה כרונית טראומטית (CTE)?

האם אי פעם עשיתם ספורט וקיבלתם בטעות מכה בראש, אולי בהיתקלות עם הרצפה או עם בן אדם אחר? ייתכן שחוויתם כאב מצלצל או כאב ראש לטווח קצר, אולם האם אי פעם חשבתם מה מכות חוזרות בראש עלולות לעשות למוח שלכם בטווח הארוך? כשאנו עושים ספורט אנו נוטים להתמקד בחלקים המהנים כמו התחרות, עבודת הצוות ושמחת הנצחון. אולם, אנשים בדרך כלל אינם מביאים בחשבון את ההשלכות האפשריות של פציעות ספורט על בריאותם הנפשית. ספורט שמערב מגע כמו פוטבול, כדורגל ואגרוף, בדומה לאלימות בבית ולגל הֶדֶף של פצצה, עשויים להזיק למוח יותר מהצפוי, אפילו אחרי שהתסמינים הראשוניים של הפציעה כבר נעלמו (איור 1) [1].

כאשר כוח חזק פוגע בגולגולת המוח ניזוק. כשהמוח ניזוק על-ידי פגיעה אחת, שנקראת פגיעה מוחית טראומטית (TBI), הגוף מושפע בצורות שונות רבות כתלות במידת הנזק. כאשר ישנן פציעות חוזרות במוח, אותם האנשים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח משהו שנקרא אנצפלופתיה כרונית טראומטית (CTE). בכרונית הכוונה “שנמשך לאורך זמן”, בטרומאטית הכוונה “אינטנסיבי” ואנצפלופתיה מתייחסת לכל תהליך ששינה את התפקוד של המוח או את המבנה שלו. פגיעות קשות יכולות לפגוע בצדדים מנוגדים של המוח, דרך פגיעת ראש דו-צדדית. כיצד צדדים מנוגדים של המוח נפגעים? הפציעה הראשונית מתרחשת מהמכה בעוד שהפגיעה הנגדית מתרחשת בצד הנגדי של המוח כשהמוח פוגע בצידה הפנימי של הגולגולת (איור 2). כשהפגיעה היא חזקה המוח יכול לפתח נזק ארוך טווח בכמה אזורים, מה שיכול לפגום בתפקוד של המוח ועלול להוביל לאובדן זיכרון, ובחלק מהמקרים אפילו למוות.

אם כן, נדמה שפגיעות מוחיות חוזרות יתחילו להזיק למוח באופן תמידי. בענפי ספורט כמו פוטבול, שחקנים יכולים לבוא במגע כמעט כל יום. מגע בראש הוא שכיח בכדורגל, במיוחד כששחקנים מחליקים אל הכדור כדי לחטוף אותו; מגע של שני ראשים זה בזה בנגיחה יכול לגרום לעילפון של השחקנים. באגרוּף, קבלת מכות חוזרות בראש היא בלתי נמנעת. כשמסתכלים על ענפי הספורט האלה מנקודת המבט הזו, קל לראות מדוע ספורטאים רבים כל כך מפתחים CTE, ומרביתם אינם מבינים את ההשלכות. בחלק מענפי הספורט ישנוֹ סיכון מופחת לפיתוח CTE כמו למשל שחייה, טניס ואפילו בייסבול. כולנו צריכים להביא בחשבון את הסיכונים ולחשוב על בטיחות במוח לפני שאנו עושים פעילות גופנית או ספורט כלשהם. תמיד ישנם מקרי חירום שאי אפשר לשלוט בהם כמו למשל תאונת אופניים או רכב, אולם כשזה נוגע לענפי ספורט שמערבים מגע אנו צריכים לקבל את ההחלטות הנכונות כדי לקיים חיים בריאים יותר [4–1].

מידת האינטנסיביות של כל פגיעה משפיעה על המהירות שבה המוח מתחיל להתנוון. CTE יכולה להגיע ממכה אחת חזקה או ממספר מכות קטנות יותר לאורך זמן. גורמים רבים משפיעים על התפתחות CTE בתגובה לפגיעת ראש כולל גֶּנִים; דיאטה; אלכוהול; סמים וכדומה. אנשים שונים מושפעים בדרכים שונות ואין מספר פגיעות מוחלט שקובע אם תתפתח CTE [1].

מה קורה במוח כשאנשים מקבלים מכה בראשם בזמן עשיית ספורט?

מוח האדם זקוק לחלבונים בריאים כדי שתאי המוח יוכלו לעבוד ולתפקד באופן תקין. ישנם כמה חלבונים שאנו מקבלים מהדיאטות שלנו וחלבונים אחרים מיוצרים בתוך הגוף שלנו, כמו למשל חלבון טאוּ. חלבוני טאו הם החלקים שמחברים את תאי המוח ומחזיקים אותם יחד. דמיינו שהמוח הוא כמו עיר לגו, עם אלפי בניינים גבוהים, שכל אחד מהם מייצג תא במוח. אם פגיעת מוח מתרחשת בזמן עשיית ספורט היא יוצרת הפרעה למבנה של תאי המוח, כמו רעידת אדמה שגורמת לבנייני הלגו ליפול. פגיעות מתמשכות מערערות את תאי המוח, שוברות אותם לחתיכות קטנות יותר ויוצרות בלאגן שאנו קוראים לו אגרגטים (צבירים) של חלבונים. כשהאגרגטים האלה נאספים בתוך התאים, קשה לחלבון הטאו לתפקד באופן תקין. חשבו על פקק תנועה ברחובות שבין בנייני הלגו שנגרם על-ידי ההריסות שנפלו. במהלך הזמן, אגרגטים גדולים של חלבונים נאספים בין ההריסות של תאי מוח אחרים. כשאנשים מזדקנים, הבלאגנים האלה נעשים חמוּרים ועיר הלגו של תאי המוח כבר לא יכולה לתפקד באופן בריא. מחלות שקשורות לבעיות עם תפקוד של חלבון טאו הן מחלות ניווניות של המוח, שנקראות “tauopathies”. מחלות אלה לא מתפתחות ברגע אלא מתפתחות כתוצאה מכמה פגיעות מוחיות שמתרחשות במהלך הזמן. עשיית ספורט שמערב מגע יכולה להאיץ את התהליך הזה [5 ,2 ,1] (איור 3).

איך אפשר לדעת אם יש לי CTE?

בהשוואה למחלות מוחיות אחרות, קשה לאבחן CTE. השיטות שבדרך כלל משמשות להתבוננות במוח ולאבחון מחלות מוחיות נקראות סריקות דימות תהודה מגנטית (MRI) וטומוגרפיה ממוחשבת (CT) [6]. לרוע המזל, השיטות האלה לא מסוגלות להראות אם המוח חווה CTE או לא. אתם יכולים לחזות שלאדם יכולה להיות CTE אם הוא או היא עשו ספורט במשך 15-10 שנים ולפתע הם מתחילים לבטא רגשות באופן לא רגיל, כמו למשל לבטא מחשבות אובדניות או דכאוניות. מדענים בדרך כלל מזהים CTE לאחר המוות מאחר שצריך להסיר את המוח ולבדוק אם יש בו צבירי חלבון טאו כדי לאבחן CTE במדויק. גילוי של מבני מוח מנוונים וגודל מוח מוקטן עשויים להצביע שלאדם יש CTE. מרבית התסמינים שמקושרים עם CTE מתרחשים גם אצל אנשים שסובלים ממחלות שקשורות לאובדן זיכרון, כולל מחלת אלצהיימר.

חוקרים מנסים למצוא דרכים חדשות ויעילות לאבחן CTE אצל מטופלים חיים כך שהאנשים האלה יוכלו לקבל טיפול. שיטות רבות נחקרות כיום, אולם אחת השיטות המבטיחות ביותר לסריקה מוחית ידועה בשם טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (PET). סריקות PET סורקות את המוח באמצעות חומר רדיואקטיבי שמוזרק לתוך וריד. החומר הרדיואקטיבי מאפשר לראות את הבעיות שיש ברקמות המוח. חוקרי PET היו רוצים לגלות חומר רדיואקטיבי מסוים שיכול למצוא בעיות על חלבוני טאו במוח. שיטה חשובה נוספת לאבחון CTE כוללת זיהוי צורות מפורקות של חלבון טאו בנוזלי הגוף, כולל בדם ובנוזל המוח והשׁדרה (CSF), בליחה, ברוק או בשתן. איתור של חלבון טאו בנוזלים האלה יכול להצביע על הסבירוּת ל-CTE במטופל.

כיצד אתם יכולים לדעת אם יש לכם פגיעה מוחית כתוצאה מפגיעת ראש? תסמינים מיידיים, שיכולים להתרחש מיד אחרי הפגיעה או כעבור יום, כוללים: אובדן הכרה; סחרחורת; כאבי ראש חזקים; ראייה מטושטשת; בחילה/ הקאה; תשישות; בעיות בדיבור; קושי בשינה; צלצולים חזקים באוזניים או אפילו טעם רע בפה [4 ,3].

האם אפשר לטפל ב-CTE?

CTE היא תהליך פרוגרסיבי, ארוך טווח ומזיק. נכון להיום לא קיימים טיפולים אמינים ל-CTE. אולם מדענים מקווים למצוא מולקולות ביולוגיות, שידועות בשם סמנים ביולוגיים, שיכולות לשמש לאיתור הסיכויים לפתח CTE, ולהפחתתם. הסמנים הביולוגיים האלה מיוצרים על-ידי תאים במוח, במיוחד כשהמוח פגוע, והם יכולים יום אחד לאפשר לנו לאבחן CTE ויתכן שגם לרפא את המוח החולה.

כיצד אפשר למנוע התפתחות של CTE?

מאחר שכיום אין תרופה ל-CTE, מניעתה היא הדרך הטובה ביותר להתמודד איתה. ציוד ראש ומיגון לגוף הן דוגמאות לשיטות מניעה שמטרתן להפחית את הסיכויים של פגיעות ראש בעבודות ובענפי ספורט שונים. אף על פי שקסדות לא מונעות לחלוטין פגיעות ראש טראומטיות, הן מפחיתות את עוצמת הפגיעה. המשטחים הקשים החיצוניים של קסדות משמשים למניעת סדקים בגולגולת, בעוד שהחלקים הפנימיים מכילים ריפוד כדי להפחית את מידת ההלם שהראש סופג כשהוא נפגע. מדענים ומנתחים של רפואת ספורט עובדים על שיפור ריפודי קסדות במטרה למנוע פגיעות ראש דו-צדדיות.

נוסף לציוד המגן, רשויות ספורט ממשיכות לנקוט באמצעים מונעים כדי להבטיח את ביטחונם של השחקנים, כמו לדוגמה מיקום של ריפודים על משטחים קשים בזירות היאבקות ובמגרשי כדורסל במטרה למנוע פגיעות ראש. מאמנים גם יכולים ללמד את השחקנים כיצד לכבד זה את זה באמצעות רוח ספורטיבית כדי למנוע אלימות ופגיעות בלתי הכרחיות. מאמנים כוללים גם מתיחות לצוואר לפני אימונים, במהלכם ואחריהם במטרה לשחרר את המתח בצוואר ולספק תמיכה לראש.

מסקנות

אף על פי ששיטות מניעה נמצאות בשימוש, פגיעות מוחיות עדיין מתרחשות על בסיס יומיומי. כשהפגיעות האלה מתרחשות, עליהן להיות מטופלות כראוי. בסביבות 85% מפגיעות הראש הטראומטיות דורשות כ-3 שבועות של החלמה. כל אחד צריך לדאוג לעצמו עד שהוא מחלים באופן מלא כדי למנוע פגיעה נוספת. הפחיתו בפעילות גופנית, נוחו הרבה, הימנעו מזמן במחשב, כתבו דברים והימנעו משתיית אלכוהול. במהלך ההתאוששות מומלץ לבצע תרגילים קלים של גירוי מוחי כדי לסייע למוח ולגוף להחלים. כמה דוגמאות לתרגילים כאלה הן תרגילי מתיחות וחידות. אחרי תהליך ההתאוששות הרופא שלכם עשוי לתת לכם מבחנים פיזיים או מנטליים כדי לוודא שהמוח שלכם חזר למצבו הרגיל. המבחנים האלה יבטיחו שהחלמתם מספיק לפני שתחזרו לפעילויות היומיומיות שלכם [2 ,1].

מילון מונחים

פגיעה מוחית טראומטית (TBI): ↑ נזק מוחי שנגרם על-ידי פגיעה פתאומית בראש. פגיעות מוחיות טראומטיות יכולות להתרחש מתאונות, מספורט או מטראומות פיזיות אחרות.

אנצפלופתיה כרונית טראומטית (CTE): ↑ מחלה שמתפתחת אחרי כמה פגיעות מוחיות טראומטיות, באמצעות פגיעה בתאים במוח.

פגיעת ראש דו-צדדית (Coup and Countercoup Model): ↑ מודל שמייצג כיצד פגיעה ראשונית יכולה להיות עוצמתית מספיק כדי לגרום לנזק בצד הנגדי של המוח.

חלבון טאו (Tau Protein): ↑ חלבון שמחזיק תאים במוח יחד כדי לשמור על מבנה המוח במקומו המתאים.

מחלות ניווניות של המוח (Tauopathies): ↑ מחלות שנגרמות על-ידי פירוק של חלבוני טאו; מחלת אלצהיימר היא דוגמה אחת.

נוזל המוח והשדרה (CSF): ↑ נוזל המוח או עמוד השדרה שמדענים משתמשים בו כדי לחקור מחלות מוח ניווניות שקשורות להתפרקות נישל חלבון טאו (tauopathies).

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.