תַקצִיר
המונח “מזון-על” (או “סוּפֶּר-פוּד”) נמצא כיום בשימוש תדיר בתיאור מוצרי מזון בעלי רכיבים שיכולים, כך סוברים, למנוע מחלות. המונח שונה מעט מהמונח “מזון פונקציונלי” שמתאר מזונות מלאים (לא מעובדים), כמו למשל אגוזים או קטניות, שהם מורכבים ועשירים ברכיבים אשר מספקים רווחה בריאותית מֵעֵבֶר למה שהגוף זקוק כדי לשרוד [1]. מזונות-על הם בעלי רכיבים פעילים יותר מאשר מזונות פונקציונליים, והם מקושרים ליכולת להילחם בתנאי מחלה מסוימים, כמו למשל בסוכרת, בסרטן או במחלות לב. תה הוא משקה שנצרך ברחבי העולם ונחשב למזון-על. הסיבה לכך היא שבתֵה יש הרבה קָטֵכינים (Catechins), שהם תרכובות שסוברים כי ביכולתן למנוע מחלות ולקויות רבות. בימים אלה כמעט בכל מדינה יש תה זמין, ואף על פי שהוא עשוי שלא לגדול בכל המדינות עדיין אפשר למצוא אותו כמעט בכל הסופרמרקטים.
מהו מזון-על?
אנשים רבים ברחבי העולם חולים במחלות שאין להן מַרְפֵּא פשוט. סוכרת, סרטן ומחלות לב הן חלק מהמחלות שאין להן מרפא ידוע. עובדה ידועה היא שאֹֹרַח החיים של אדם משחק תפקיד מכריע בשמירה על בריאות ורווחה, כמו גם בהפחתה של הופעת המחלות האלה [2]. מזון הוא היבט חשוב באורח החיים היומיומי מאחר שהגוף שלנו הוא בסופו של דבר תוצר של מה שאנו אוכלים כל יום.
המונח “מזון-על” הוגדר במטרה לתאר מוצרי מזון שהם בעלי ערך קלורי נמוך, בעלי חומרים מזינים רבים ומכילים חומרים פעילים שמפחיתים את הסיכון לחלות במחלות שהוזכרו לעיל. החומרים הפעילים הם מולקולות קטנות מאוד או כימיקלים שישנם באופן טבעי במזונות, שיש להם יכולת למנוע את הופעתן של מחלות. מזונות-על מבוססים בעיקר על צמחים או בעלי חיים, והם מכילים חומרים פעילים רבים ורכיבים מזינים אחרים כמו ויטמינים ומינרלים, שהם בעלי יכולת לְשַׁמֵּר בריאות טובה [3]. חלק ממוצרי המזון האלה שקיבלו הכרה כמזונות-על הם: אוכמניות; אגוזים; זרעים; סרדינים ודגי מקרל.
אף על פי שהמונח “מזון-על” הוא די פופולרי, מרבית המדענים אינם משתמשים במונח זה ומתייחסים אליו כאל גימיק שיווקי. למעשה, אם מוצר מזון מתויג כמזון-על אנשים עשויים להתחיל לצרוך אותו בכמויות גדולות מדי ולא לשמור על דיאטה מאוזנת. לכן, צריך לשים לב לכך שרק בגלל שמזון מסוים נקרא “מזון-על” אין זה אומר שצריכתו תמנע בהכרח את הופעתן של מחלות מסוימות.
אתם עשויים גם להיות מבולבלים בנוגע להבחנה שבין המושגים “מזון פונקציונלי” ו“מזון- על”. שני המונחים נמצאים בשימוש רב בימים אלה, ולפעמים משתמשים בהם עבור אותו מוצר מזון אף על פי שלמעשה הם מתארים קטגוריות מזון שונות מאוד. מזונות פונקציונליים הם מזונות שמכילים חומרי מזון מורכבים, אשר מספקים רווחה גדולה יותר מזו שנדרשת לגוף כדי לשרוד [1]. דוגמה למזון פונקציונלי היא תפוחי אדמה סגולים או זהובים, שהם בעלי תכולה עשירה של תרכובות בעלות ערך חיובי כמו למשל אנתוציאנינים או קרוטנואידים. מצד אחר, המונח “מזון-על” מתייחס למוצרי מזון (כמו למשל אוכמניות, אגוזים וזרעים) שמכילים כמות גדולה בהרבה של חומר פעיל (או כמה חומרים פעילים) מאשר מזונות פונקציונליים, והם מסוגלים להילחם במחלות הודות לחומרים הפעילים האלה. בהינתן הגדרות אלה, תפוח אדמה סגול או זהוב הם מזונות פונקציונליים ואינם מזונות-על מאחר שהם מכילים רכיב אחד בלבד שתורם לבריאות באופן מיוחד. נוסף על כך כדי להבהיר עוד את ההבחנה – מזונות-על מכוונים באופן מסוים למניעת מחלה מסוימת, בעוד שמזונות פונקציונליים אינם מקושרים למניעת מחלה מסוימת אלא לשמירה על בריאות כללית ורווחה.
תה נצרך ברחבי העולם והוא אחד המשקאות שנחשבים למזון-על. ישנם יתרונות בריאותיים רבים שקשורים לשתיית תה, ותה מכיל הרבה חומרים פעילים שנלחמים במחלות. כדי לחקור אם תה הוא מזון-על נלמד ראשית על התה עצמו, על ההיסטוריה שלו ועל המקורות שלו.
תה והמקורות שלו
תה הוא המשקה השני הכי נצרך בעולם, אחרי מים. השם המדעי של צמח התה הוא Camellia sinesis. תה גדֵל בצורת שיחים (איור 1), במיוחד באזורים בעלי אקלים טרופי וסובטרופי. צמח התה יכול לגדול לגובה של עד 16 מטרים, אולם הוא בדרך כלל נגזם לגובה האגן לצורך הקלה על קטיפת החלק העליון שלו (כלומר הניצן), אשר משמש להכנת משקה התה.
ההרגל של שתיית תה התחיל בדרום-מערב סין, שם נעשה בו שימוש כמשקה רפואי. התה נעשה פופולרי כמשקה של שעות הפנאי במהלך שושלת טאנג בסין, וההרגל הזה בסופו של דבר התפשט למדינות אחרות במזרח אסיה. במהלך המאה השש עשרה, כְּמָרִים וסוחרים פורטוגלים הביאו את התה לאירופה. לאחר מכן, במהלך המאה השבע עשרה, הבריטים אימצו את הרגל שתיית התה, ומאחר שהוא נחשב כ“אופנתי” הם התחילו לייצר תה בקנה מידה גדול.
כיום ברחבי העולם מייצרים יותר תה מאשר קפה, משקאות קלים ואפילו אלכוהול. חמש הארצות המובילות בייצור תה בעולם מצוינות בטבלה 1. מרבית התה שמיוצר בארצות האלה נקנה ונצרך על-ידי רוסיה, בריטניה וארצות הברית (בסדר צריכה יורד).
היתרונות הבריאותיים של שתיית תה
ישנם יתרונות בריאותיים רבים שמקושרים עם הרגל שתיית התה. חלק מהם מצוינים באיור 2.
היתרונות הבריאותיים האלה של התה נובעים מקבוצה של חומרים פעילים שידועים כקָטֵכינים. הכימקלים האלה אינם ייחודיים לתה, ואפשר למצוא אותם בצמחים כמו קקאו, ובמיץ שזיפים. המרירוּת של התה, כמו גם היובש שאתם מרגישים בפה אחרי שתיית תה, נגרמים מהקטכינים. היותו של התה נוגד חמצון (אנטיאוֹקסידנט), שהיא אחת התכונות הידועות של המשקה הזה, נגרמת גם היא על-ידי הקטכינים. כמו כן הצבע האדום-חום שאפשר לראות בתה אנגלי נגרם מקטכינים שנדחסו יחד כדי ליצור קבוצת כימיקלים אחרת שנקראת טאנינים. טאנינים גם הם קבוצה חשובה של תרכובות כשמדובר ביתרונות בריאותיים, ויותר מכֹּל בסיפוק טעמים וארוֹמוֹת שונות לסוגים שונים של תה.
קטכינים מונעים את הופעתן של מחלות על-ידי דיכוי תרכובות שמכונות רדיקלים חופשיים. רדיקלים חופשיים מזיקים למולקולות חשובות בגוף כמו ליפידים, חלבונים ופחמימות. במקרים מסוימים, נזק למולקולות הגוף האלה הוא הסיבה השורשית שעומדת מאחורי מחלות כמו סוכרת, סרטן ומחלות לב. קטכינים יכולים לעצור את הפעילות של הרדיקלים החופשיים האלה באמצעות נטרול שלהם.
עיבוד של תה
כמות הרכיבים הפעילים שנמצאים בתה החלוט, שבדרך כלל מכינים על-ידי הוספת מים חמים, תלויה באופן שבו העלים מעובדים. אם אתם הולכים לסופרמרקט אתם עשויים לראות סוגים שונים של תה שזמינים לרכישה, כמו למשל תה ירוק; תה שחור; תה אנגלי או תה אוּלוֹֹנג. סוגי התה האלה מגיעים מסוגים שונים של צמחי תה שנקראים זני תרבות. אף על פי שהטעם של עלי התה המיובשים עצמם נקבע על-ידי סוג שיח התה והאיכות של עלי התה שנקטפו, האופן שבו עלי התה מעובדים, או מיובשים, קובע בסופו של דבר את הארומה ואת הטעם של מוצר התה הסופי. שלבי העיבוד השונים של חלק מסוגי התה הנפוצים בסופרמרקטים מוצגים בטבלה 2. לעיתים יכולים להיות שלבים נוספים כחלק מהתהליכים שתוארו, שמטרתם להגדיל את מגוון התה. הצבע של התה החלוט (אחרי הוספת המים החמים) שמוצג בטבלה הזו עשוי להשתנות כתלות בזן, בגיל של עלי התה ובתנאי הגידול, כמו למשל המיקום; תכונות האדמה; האקלים והשיטות החקלאיות. לדוגמה, עלי תה שחור שמגיעים מסרי לנקה עשויים להכיל כמויות גדולות יותר של טאנינים ולכן עשויים להיות בעלי גוון חום כהה יותר, בעוד שתֵה שחור מסין עשוי להכיל פחות טאנינים ולהיות לכן בעל גוון חום בהיר יותר. מגוון שיחי התה שגדלים בארצות שונות יכול להשתנות כתלות בשוק שאליו התה מיוצא. למשל, תעשיית התה בסרי לנקה מספקת תה לשוק התה האנגלי, בעוד שסין מספקת את מוצרי התה שלה בעיקר לשוק התה הירוק.
היתרונות הבריאותיים של מגוון סוגי התה שמצוינים בטבלה 2 עשויים להשתנות מסוג לסוג, והראיות המדעיות שתומכות בווריאציות האלה עשויות להיות די מבלבלות. בסך הכול חשוב לציין שכֹּל סוגי התה האלה מכילים קטכינים, ושקטכינים הם התרכובות החשובות ביותר מִבֵּין כל התרכובות שנמצאות בתה, כאשר מדובר ביתרונות הבריאותיים של התה.
תה כמזון-על
כעת, חזרה לשאלה האם תה הוא אכן מזון-על. כפי שצוין קודם, אף על פי שהמונח עצמו משמש בעיקר למטרות שיווקיות יותר מאשר להגדרה מדעית, אפשר להשתמש בו כדי לתאר מזונות שמכילים חומרים פעילים מונעי מחלות, כמו הקטכינים שנמצאים בתה. לכן, במובן הזה, תה יכול להיחשב כמזון-על. ראשית, התה קשור במניעת מחלות משמעותיות רבות שאנשים מתמודדים איתן בימינו. ידוע שאנשים ששותים תה על בסיס קבוע חולים פחות בסוכרת ובסרטן. מנגנוני הפעולה המסוימים שבעזרתם התה מפחית את הופעת המחלות האלה אינם מובנים לחלוטין עדיין, וחלק מהמדענים אינם מאמינים שתֵה מסייע למנוע מחלות כלל, כך שגם השאלה אם תה יכול להילחם במחלות עדיין נמצאת תחת ויכוח. אף על פי כן, בהינתן שגם סרטן וגם סוכרת עשויים לְעָרֵב רדיקלים חופשיים, ייתכן שלרכיבים נוגדי החמצון כמו הקטכינים בתה יש יכולת לחסום רדיקלים חופשיים ולסייע במניעת המחלות הללו.
מזונות-על בדרך כלל מלאים בחומרים מזינים, וכך גם התה. נוסף על הקטכינים, התה מכיל גם מינרלים (כמו מַנְגָּן) וחומצות אמינוֹ שהן הכרחיות לחילוף החומרים שלנו. לכן, שתיית תה יכולה בקלות להיתפס כהרגל טוב לשמירה על בריאות ורווחה. בלי קשר לסיווגו השיווקי כ“מזון-על”, ברור שאפשר לשווק את התה כמשקה שתורם לבריאות.
למרבית מזונות-העל יש חיסרון אחד, והוא שאי אפשר למצוא אותם בקלות בכל מקום בעולם. אולם תה נמצא כיום בנגישׁות גבוהה ברחבי העולם. אפשר להשיג אותו בסופרמרקטים ובמקומות רבים נוספים. ישנוֹ מגוון גדול של תה לבחור מתוכו, כתלות בהעדפות הטעם והארומה של שותה התה. אפשר להכין תה בקלות בכל בית – זה רק עניין של הוספת מים חמים ואולי מעט סוכר כדי לְמַסֵּךְ את המרירוּת (שכאמור מתקבלת בגלל הטאנינים).
כל אחד יכול לשתות תה בלי לחווֹת תופעות לוואי. חלק ממזונות-העל גורמים לתופעות לוואי שליליות כשהם נצרכים בכמויות גדולות, אולם לתה אין את החסרון הזה.
עם זה למרות מה שנאמר לעיל כל דבר צריך להיצרך בכמות המתאימה, ולכן גם שתיית תה צריכה להתבצע עם מידה כלשהי של איזון.
מילון מונחים
מזונות-על (Superfoods): ↑ מוצרי מזון בעלי רכיבים פעילים רבים יותר מאשר מזונות פונקציונליים, שיכולים להילחם במחלות הודות לנוכחוּת החומרים הפעילים שבתוכם.
מזונות פונקציונליים (Functional foods): ↑ מזונות מלאים שעשויים מחומרים מזינים מורכבים, ומספקים רווחה גבוהה מזו שהגוף צריך כדי לשרוד.
קטכינים (Catechins): ↑ קבוצות תרכובות שנמצאות בתה אשר מספקות כמה יתרונות בריאותיים.
נוגדי חמצון (Antioxidants): ↑ קבוצה של תרכובות אשר מסוגלות להילחם בכימיקלים בגוף שלנו אשר גורמים למחלות.
טאנינים (Tannins): ↑ קבוצת תרכובות שנמצאת בתה ומורכבת מקטכינים דחוסים.
רדיקלים חופשיים (Free radicals): ↑ כימיקלים שמיוצרים בגוף שלנו, אשר סבורים שגורמים למחלות כמו סוכרת, סרטן ומחלות לב.
זן תרבות (Cultivar): ↑ צמחים בעלי תכונות משובחות אשר מגודלים באופן בררני עבור מטרות חקלאיות.
הצהרת ניגוד אינטרסים
המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.
מקורות
[1] ↑ Shiomi, N. (ed.). 2018. “Introductory chapter: design of an ideal diet using common foods,”. in Current Topics in Superfoods (Rijeka: InTech Open).
[2] ↑ Shiomi, N., and Waisundara, V. Y. (eds.). 2017. Superfood and Functional Food: An Overview of Their Processing and Utilization. Rijeka: InTech Open.
[3] ↑ Waisundara, V. Y., and Shiomi, N. (eds.). 2017. Superfood and Functional Food: The Development of Superfoods and Their Roles as Medicine. Rijeka: InTech Open.