מהו גמגום?

עבור אנשים רבים, דיבור הוא משהו שדורש מעט מאמץ. לעיתים רחוקות אנו חושבים על הדרכים המורכבות שבהן המוח, הלסת, הלשון, השפתיים, הריאות ומיתרי הקול פועלים יחד כדי להפיק דיבור. כיצד חייכם היו שונים אם היה לכם קשה לומר את שמכם? עבור אנשים שמגמגמים, דיבור אינו תמיד קל. במאמר הזה נדון במהו גמגום ומדוע הוא לקות שקופה. אנו גם נתאר דרכים שבהן אפשר לתמוך באנשים שמגמגמים.

גמגום הוא לקות תקשורת שמשפיעה על שֶׁטֶף הדיבור של אנשים, מה שאומר היכולת לְקַשֵּׁר בין צלילים ומילים. לאף אדם אין שטף דיבור מושלם. כולנו מייצרים הפרעות בשטף (או הפסקות בדיבור שוטף) מעת לעת. לדוגמה, זה שכיח להכניס מילים כמו “אממ” לתוך הדיבור, או לחזור על מילה או משפט מדי פעם.

אף על פי שלכולנו יש זמנים שבהם הדיבור שלנו לא שוטף, לא כולנו מגמגמים. אנשים שמגמגמים מייצרים סוגים מסוימים של הפרעות בשטף שהן ייחודיות לגמגום, שנקראות הפרעות דמויות גמגום בשטף [1]. לדוגמה, אנשים שמגמגמים לעיתים חוזרים על צלילים או “נתקעים” באמצע צליל. בפעמים אחרות, הם עשויים לחוות קושי בהגייה של איזשהו צליל. איור 1 מראה דוגמאות להפרעות דמויות גמגום שונות.

סיבה אחת לכך שהפרעות דמויות גמגום הן ייחודיות היא שהן מקושרות עם אובדן שליטה. אם אי פעם החלקתם על קרח, ככל הנראה חוויתם תחושה דומה. כשאתם מרגישים שאתם מתחילים להחליק, זה נורמלי לכווץ את השרירים שלכם או לתמוך בעצמכם לקראת הנפילה. לעיתים, אנשים שמגמגמים מגיבים באופן דומה לאובדן השליטה שקשור בגמגום. הם עשויים לכווץ את שרירי הפנים והצוואר שלהם, או איברי גוף אחרים. המתח הזה הוא דוגמה להתנהגות קשורה. התנהגויות קשורות הן דברים שאנשים שמגמגמים עושים כשהם מרגישים אובדן שליטה במהלך גמגום. מצמוץ, הסתכלות למקום אחר ותנועות ראש הן דוגמאות להתנהגויות קשורות אחרות.

גמגום מערב יותר מאשר התנהגויות שאנו יכולים לראות ולשמוע. הוא גם מערב מחשבות ורגשות על תקשורת [2]. אנשים מסוימים שמגמגמים פוחדים לדבר בשל החשש מתגובות של אחרים על הגמגום שלהם. אנשים אחרים שמגמגמים לא חוששים מהגמגום שלהם, ואנשים אחרים גאים באופן שבו הם מדברים. כשזה נוגע לגמגום, מחשבות ורגשות הם חשובים מאחר שהם משפיעים על התקשורת היומיומית, כמו למשל אם אנשים שמגמגמים מרגישים מספיק בנוח להרים את ידיהם בכיתה, או להתקשר לחבריהם בטלפון.

דיברנו על מהו גמגום, אולם מה גורם לגמגום? גמגום הוא תוצאה של הבדלי חיווט במוח. ישנם גורמים רבים שמשפיעים על גמגום של אנשים [3]. אחד הגורמים המשפיעים העיקריים הוא גנטיקה. מחקרים הראו שישנם גֶּנִים רבים שמקושרים עם גמגום. ל-60% בקירוב מהאנשים שמגמגמים יש קרוב משפחה שמגמגם [4]. ישנם 3 מיליון אנשים שמגמגמים בארצות הברית. זו אותה כמות אנשים שחיים בשיקגו! הסבירוּת שבנים יגמגמו גבוהה פי שלושה מאשר בנות, ומרבית האנשים מתחילים לגמגם לפני גיל בית ספר יסודי [5].

באיזה מובן גמגום שקוף?

ישנן שתי סיבות חשובות לכך שגמגום יכול להחשב ללקות שקופה. ראשית, גמגום הוא משתנה. אם משהו הוא משתנה, משמעות הדבר היא שהוא משתנה עם הזמן. לדוגמה, מזג האוויר במדינת מישיגן במהלך הסתיו הוא משתנה מאחר שיכול להיות קריר בבוקר וחם להפליא בצוהריים. באופן דומה, גמגום הוא משתנה מאחר שמרבית האנשים שמגמגמים עושים זאת רק לעיתים, ובשאר הזמן הדיבור שלהם יכול להישמע חָלָק ושוטף. עבור אנשים שמגמגמים, השוֹנוּת הזו יכולה להיות מאתגרת. הם עשויים שלא לדעת כיצד הדיבור שלהם יישמע מיום ליום, או אפילו משיחה אחת לבאה אחריה!

שונות הגמגום גם עשויה להיות מבלבלת לשומעים. רק בגלל שמישהו שמגמגם יכול לדבר באופן שוטף, לא אומר שהוא יכול לדבר באופן שוטף כל הזמן. אם יש לכם חברה שמגמגמת, אתם עשויים להבחין בכך שהיא לא מגמגמת הרבה במצבים מסוימים, אולם מגמגמת הרבה במצבים אחרים. אף על פי שזה נורמלי לגמרי, שונות הגמגום יכולה להיות קשה להבנה עבור ילדים, מורים ואפילו הורים! בלי קשר לאם אנו יכולים לראות את הגמגום או לשמוע אותו, חשוב להקשיב למה שהאנשים המגמגמים אומרים.

הסיבה השנייה לכך שגמגום נחשב לקות שקופה היא מאחר שהוא בר-הסתרה, מה שאומר שהוא יכול להיות מוסתר מאחרים [6]. עצבות היא דוגמה אחרת למשהו שהוא בר-הסתרה. בדומה לגמגום, אנו לעיתים מרגישים עצובים בפנים, אולם מנסים להסתיר את העצבות שלנו מאנשים אחרים. לעיתים אנשים שמגמגמים מרגישים שהם עומדים לגמגם ממש לפני שהם אומרים את המילה הבאה. מאחר שהם לעיתים יודעים שהם עומדים לגמגם, הם עשויים לבחור לשנות את המילה כדי להסתיר את הגמגום שלהם. לדוגמה, אם מישהו מרגיש שהוא יגמגם אם הוא יגיד את המילה “ג-ג-ג-ג-ג-ור”, הוא עשוי לבחור להגיד “כלב” במקום. חלק מהאנשים מוכשרים בהסתרת הגמגום שלהם אולם זה עשוי להוביל לנסיגה ולחוסר אמירה של מה שהם רוצים לומר. לעיתים, ההשלכות של הסתרת דיבור אפילו גדולות יותר, כפי שמודגם באיור 2.

מהם חלק מהאתגרים שאנשים מגמגמים חווים?

מאחר שגמגום יכול להיות שקוף, אנשים שמגמגמים צריכים לקבל החלטות על אם לתת לאחרים לדעת שהם מגמגמים. בסקר שנערך, 60% מהמתבגרים שמגמגמים דיווחו שהם “אף פעם” או “לעיתים נדירות” מדברים עם אנשים אחרים על גמגום [7]. אף על פי שחלק מהילדים מעדיפים שלא לדבר על הגמגום שלהם, אחרים מעדיפים להיות פתוחים יותר לגביו. אנשים שמגמגמים יכולים לאפשר לאנשים אחרים לדעת על הגמגום שלהם בדרכים שונות. לדוגמה, הם יכולים להגיד משהו כמו “במקרה שתהיתם, אני מגמגמ/ת וזה פשוט הדרך שבה אני מדבר/ת”. הם גם יכולים לבחור לתת לאנשים אחרים לראות ולשמוע את ההפרעות בשטף שלהם על-ידי גמגום חופשי. זה צריך להיות נתון להחלטתו של כל אדם שמגמגם אם, מתי וכיצד הוא רוצה להיות פתוח לגבי הגמגום שלו.

סיבה אחת לכך שחלק מהילדים לא רוצים לדבר על הגמגום שלהם היא מאחר שייתכן שהם חוו יחס שלילי בשל הגמגום שלהם בעבר. מרבית האנשים שמגמגמים היו צריכים להתמודד עם מיקרו-אגרסיות שקשורות לגמגום. אם נפרק את המילה הזו, “מיקרו” משמעותה קטן, ו“אגרסיה” מתייחסת לגישות או להתנהגויות פוגעניות. לכן, מיקרו-אגרסיה היא מצב שבו מישהו אומר או עושה משהו שנראה קטן ולא מזיק, אולם למעשה הוא פוגעני כלפי קבוצת אנשים מסוימת. אנשים שמבצעים מיקרו-אגרסיות לא תמיד עושים את זה בכוונה. לדוגמה, כשאנשים לא מכירים גמגום, הם עשויים לחשוב שכדאי להתערב ולנחש מה האדם המגמגם מנסה להגיד. החוויה הזו יכולה להיות מתסכלת עבור אנשים שמגמגמים, מאחר שהם יודעים בדיוק מה הם רוצים לומר. לעיתים פשוט קשה להם להגיד את זה. ההמחשה באיור 3 מספקת דוגמה למיקרו-אגרסיה שיכולה להתרחש ביומיום.

התערבויות הן לא הסוג היחיד של מיקרו-אגרסיה שאנשים עם גמגום נתקלים בו. אנשים שלא מבינים גמגום לעיתים חושבים שזה מועיל לתת לאנשים שמגמגמים עצות לגבי גמגום. לדוגמה, הם עשויים לומר להם “תדברו לאט יותר”. אף על פי שהאטה יכולה להיות מועילה לאנשים מסוימים שמגמגמים, היא לא משהו שכל האנשים שמגמגמים אוהבים לעשות. למרבית האנשים שמגמגמים יש איזשהו ידע על מה מסייע ולא מסייע להם לתקשר.

אם אנשים שמגמגמים רוצים או צריכים סיוע נוסף שקשור לתקשורת, בעלי מקצוע שנקראים פתולוגים של דיבור ושפה, או אפילו אנשים אחרים שמגמגמים, יכולים להיות בעלי המומחיות או הנסיון האישי המתאימים לספק תמיכה. לעיתים אנשים שמגמגמים עשויים ללכת לטיפול בדיבור כדי לקבל סיוע עם הגמגום שלהם, או כדי לשפר את התקשורת הכוללת שלהם. ישנם הרבה דברים שונים שאנשים שמגמגמים עשויים לעבוד עליהם בטיפול. לדוגמה, הם יכולים ללמוד על דרכים לגמגם עם פחות מתח, או לעבוד על שינוי המחשבות והרגשות השליליים לגבי תקשורת. כיום, אין “תרופה” לגמגום. אולם במהלך הזמן, אנשים שמגמגמים יכולים ללמוד ולתרגל דרכים שיגרמו לדיבור שלהם להיות קל ומהנה יותר.

מהן חלק מהדרכים לעזור לאנשים שמגמגמים?

אתם יכולים לתמוך בחברים או בשותפים לכיתה שמגמגמים על-ידי היותכם נדיבים, מכבדים וסבלניים. הנה כמה דוגמאות לאיך אתם יכולים לתמוך באנשים שמגמגמים:

• שאלו את חברי הכיתה או החברים שמגמגמים איך אתם יכולים לתמוך בהם. מרבית הילדים שמגמגמים ככל הנראה לא רוצים שתשלימו את המשפטים שלהם. ביום קשה של גמגום, הם עשויים לרצות שתזמינו עבורם ארוחת צוהריים כך שהם יוכלו לקחת הפסקה מדיבור. לעיתים, אולם, זה עשוי להיות להם חשוב להזמין את ארוחת הצוהריים של עצמם. כל סיטואציה היא שונה, וכל אדם שמגמגם שונה באופן שבו הוא מעוניין בתמיכה.
• תבינו שאנשים שמגמגמים הם בדיוק כמו אנשים אחרים, אולם לעיתים הם זקוקים לקצת יותר זמן לומר את מה שהם רוצים. גמגום הוא רק חלק אחד ממי שהם. תבנו את החברויות שלכם איתם באותו האופן שהייתם בונים אותן עם כל ילד אחר, בהתבסס על תחומי עניין משותפים כמו ספורט, אומנות, משחקי מחשב, או מוזיקה.
• זַהוּ שזה בסדר לגמגם. ילדים שמגמגמים עשויים להיות מטופלים, או שלא, וזה בסדר. חבריכם יכולים להרגיש בנוח לגמגם לפניכם, או שהם יכולים להשתמש באסטרטגיות דיבור כשהם מדברים איתכם. תמכו באנשים שמגמגמים, בכל דרך שבה הם בוחרים.

תודות

הכותבות מודות לג’ק גונדרסון ולג’וזט טונגנדר על הערותיהם לטיוטה המקורית של כתב היד הזה. אנו גם רוצות להודות לאנטוני וויסלר על הוספת צבע לאיורים.

מילון מונחים

גמגום (Stuttering): ↑ לקות תקשורת או אופן דיבור שמשפיעים על יכולתו של האדם לְקַשֵּׁר צלילים ומילים באופן חָלָק.

שֶׁטֶף (Fluency): ↑ היכולת לְקַשֵּׁר מילים וצלילים יחד באופן חָלָק בדיבור.

הפרעות בשטף (Disfluencies): ↑ הפסקות בדיבור שוטף ששכיחוֹת בקשר כל הדוברים.

הפרעות דמויות גמגום בשטף (Stuttering-like Disfluencies): ↑ הפרעות בשטף שייחודיות לאנשים שמגמגמים, כולל חזרות, הארכות וחסימות.

התנהגויות קשורות (Associated Behaviors): ↑ דברים שאנשים מגמגמים עושים כשהם חווים רגשות אובדן שליטה בזמן גמגום.

משתנה (Variable): ↑ משהו שמשתנה עם הזמן.

בר-הסתרה (Concealable): ↑ כשמשהו ניתן להסתרה מאחרים.

מיקרו-אגרסיה (Microaggression): ↑ כשמישהו אומר או עושה משהו שנראה לא מזיק, אולם הוא למעשה פוגעני כלפי קבוצת אנשים מסוימת.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.