השפה הסודית של הידיים

לעיתים קרובות, כשאנשים מדברים, הם משלבים מחוות ידיים כדי לעזור לאחרים להבין את כוונתם, וכדי לשמור על תשומת הלב של בני שיחם. כשהדוברים משלבים מחוות עם הדיבור, הם מספקים לבני שיחם רמזים חזותיים שעוזרים להבהיר את המסר שלהם. לדוגמה, אם מישהו מדבר על כתיבה או על סיבוב ידית הדלת, ובו-זמנית מוסיף מחווה מתאימה, המחווה שלו מראה בדיוק למה הוא מתכוון, ועוזרת לאחרים להבין זאת גם כן [1, 2]. המחוות גם הופכות את התוכן הנאמר בקול למעניין יותר, עוזרות למקד את תשומת הלב של המאזינים, ומסייעות להבין את הנאמר [3]. המחוות גם מסייעות לאנשים לארגן את מחשבותיהם בזמן הדיבור, מה שהופך את הדיבור לחלק וזורם יותר. אצל ילדים ואנשים שמתקשים לדבר, המחוות מאפשרות להבין ולהסביר רעיונות מסובכים בקלות רבה יותר. המחוות אינן רק תוספת – הן חלק חשוב מהתקשורת.

מחוות גם מספקות דרך לבטא ולהבין רעיונות כשקשה לתקשר באמצעות מילים. ישנם כמה סוגים של מחוות: מחוות ייצוגיות, מחוות הצבעה, מחוות מטאפוריות, מחוות אייקוניות, ומחוות פעימה (איור 1) [4]. לכל סוג של מחווה יש דרך משלו לסייע לאנשים לתקשר עם אחרים.

מהן מחוות ומדוע הן חשובות?

מחווה היא תנועה גופנית המסייעת לאנשים לתקשר. רוב המחוות נעשות בידיים, אך אפשר לבצע אותן גם עם חלקים אחרים בגוף, למשל עם הראש או עם הרגליים. בדרך כלל, המחוות מלוות את הדיבור, ומִתְקשרות ישירות למה שנאמר. הדרך הטובה ביותר להבין אותן כדי לתקשר ביעילות היא כחלק ממערכת, שמשלבת דיבור ומחוות [4].

המחוות קשורות לתרבות, ואותה מחווה יכולה לקבל במקום אחד משמעויות אחרות מזו שבמקום אחר. זה קורה משום שלתרבויות יש דרכים משלהן להשתמש בגוף כדי להראות כבוד, רגשות ורעיונות, בין השאר. המשמעויות המשותפות של המחוות עוברות מדור לדור, כמו בשפה המדוברת. לדוגמה, מחווה של הרמת האגודל מסמלת אישור במדינות רבות במערב, כמו ארצות הברית ואנגליה. עם זאת, במקומות מסוימים, כמו יוון וסרדיניה, היא עלולה להיחשב גסה או פוגענית (איור 2). מסיבה זו, חשוב להבין מה משמעותן של מחוות בכל מיני מקומות, כדי למנוע אי-הבנות.

מחוות גם עוזרות להראות איך אנשים מרגישים ומה הם רוצים. לרוב, הן מבטאות כללים חברתיים שמוֹרִים לנו כיצד לנהוג בנימוס או להפגין כבוד. המחוות גם מחזקות תחושה של שייכות לקבוצות חברתיות או תרבותיות. הן ממלאות תפקיד חשוב בלמידה ובחברתיות, במיוחד אצל ילדים שמתבוננים במבוגרים ומחקים את המחוות שלהם כדי ללמוד לתקשר. לדוגמה, ביפן, הקידה היא מחווה של הפגנת כבוד. קידה עמוקה וארוכה מאוד תופנה, למשל, לאנשים חשובים במיוחד. בהודו, אנשים משתמשים במחוות "נָמָסְטֶה", ובה הם מצמידים את כפות הידיים מול החזה כדי להפגין כבוד וכדי לברך אחרים.

מה ההבדל בשימוש במחוות אצל ילדים על הרצף האוטיסטי?

הפרעת הרצף האוטיסטי(ASD) היא מצב שמקשה על אנשים מסוימים להבין אחרים ולהשתמש ברמזים חברתיים, כמו מחוות והבעות פנים, כדי לתקשר. כל אדם על הרצף האוטיסטי שונה מהאחר, וצורת התקשורת של כל אחד עשויה להיות שונה מזו של אחר.

לעיתים, ילדים על הרצף האוטיסטי מתקשים לתקשר הן במילים והן במחוות. כשהאנשים סביבם מבינים זאת, הם יכולים לספק לאותם ילדים תמיכה טובה יותר [5]. חלק מהילדים על הרצף האוטיסטי לא מדברים כלל, בעוד שאחרים מדברים במידה מוגבלת – מה שמקשה עליהם לשתף את מחשבותיהם ואת צורכיהם. מצב זה עלול להוביל לתסכול ולאי-הבנות, כי הם עשויים גם להתקשות להבין רמזים חברתיים כמו מחוות והבעות פנים, ולא תמיד לדעת מתי תורָם להשתתף בשיחה. זה גם מקשה עליהם לדעת מתי לדבר, איך להגיב, או מה אחרים רוצים לומר. בתקשורת לא-מילולית (תקשורת ללא שימוש במילים), ילדים על הרצף האוטיסטי עשויים להשתמש פחות במחוות, או להבין אותן בצורה שונה מאחרים וכך להתקשות בתקשורת. ילדים עם עיכוב שפתי שאינם על הרצף האוטיסטי לעיתים משתמשים במחוות כדי לפצות על הקושי בדיבור. לעומת זאת, ילדים על הרצף האוטיסטי שיש להם גם עיכוב שפתי מתקשים לפצות על הקושי בדיבור באמצעות מחוות. כל הגורמים הללו הופכים את התקשורת אצל ילדים על הרצף האוטיסטי לשונה מהנורמה, ולעיתים מאתגרת. עם זאת, כשאנחנו מבינים את ההבדלים, יש ביכולתנו למצוא דרכים טובות יותר לתקשר איתם; המחוות יכולות לעזור לילדים עם אוטיזם, כיוון שהן משמשות עבורם דרך נוספת לבטא את רצונותיהם ואת רגשותיהם, כשקשה להם להשתמש במילים.

כדי להבין את ההבדל בשימוש במחוות בין ילדים על הרצף האוטיסטי וילדים טיפוסיים, יש לבחון מקרוב כיצד הם משתמשים בידיים ובגוף כדי לתקשר. אחד ההבדלים הוא שלעיתים, ילדים על הרצף האוטיסטי משתמשים פחות במחוות הצבעה בהשוואה לבני גילם המתפתחים באופן טיפוסי. שימוש מופחת זה במחוות יכול להקשות עליהם לשתף חוויות או להפנות את תשומת ליבם של אחרים ביעילות. נוסף על כך, מחוותיהם של ילדים עם אוטיזם עשויות שלא להתאים לדיבור שלהם מבחינת תזמון או משמעות, כך שיש פחות תיאום בין מה שהם אומרים לבין האופן שבו הם משתמשים במחוות. זהו מצב שונה ממה שמתרחש אצל ילדים עם עיכוב שפתי שאינם על הרצף האוטיסטי. לדוגמה, למרות הקושי בדיבור, ילדים עם לקות שפה התפתחותית משתמשים במחוות בדרכים שעוזרות להם לתקשר עם אחרים, והמחוות שלהם בדרך כלל תואמות את הדיבור מבחינת תזמון ומשמעות. ילדים על הרצף האוטיסטי יכולים להשתמש במחוות כדי להעביר רעיונות, אך מחוות אלו לרוב פחות מגוונות ופחות מורכבות בהשוואה לבני גילם המתפתחים באופן טיפוסי. שימוש מופחת במחוות יכול להיות אחד הסימנים הראשונים לאוטיזם, וכך, לעיתים, מטפלים ואנשים קרובים מבחינים בכך עוד לפני גיל שנתיים. חשוב לזהות את הסימן המוקדם הזה, כיוון שהילדים הללו עשויים להזדקק לתמיכה.

מחוות הן גם חלק חשוב מהאופן שבו תינוקות וילדים צעירים לומדים לדבר ולהבין מה אחרים אומרים. דמיינו שאתם משחקים עם פעוט בן שנה או שנתיים, שמצביע על כלב ואומר "הב הב!". אתם עשויים לומר: "אה, זה כלב!" או "וואו, זה כלב גדול!", וכך לעזור להם להבין טוב יותר משמעויות של מילים, כמו "גדול" ו"כלב". השימוש במחוות עוזר לילדים ללמוד מילים חדשות, ולתרגל תקשורת עם אנשים אחרים. המחוות גם ממלאות תפקיד מרכזי בתקשורת חברתית, כיוון שהן עוזרות לילדים להתמקד בנושאים המשותפים להם ולאחרים, ויש לכך חשיבות בתהליכי למידה ובאינטראקציה חברתית [6].

כיצד ילדים יכולים להשתמש במחוות כדי להצליח בלימודים בבית הספר?

המחוות מספקות רמזים חזותיים שיכולים לעזור לאנשים להבין מילים ורעיונות בשפה חדשה. לדוגמה, שימוש במחוות כדי להראות פעולות או מושגים עוזרים לזכור משמעויות של מילים. כמו כן, שימוש במחוות בזמן דיבור יכול לעזור לזכור ביטויים חדשים מאוחר יותר. כשלומדים שפה, המחוות יכולות לעזור לתלמידים להבחין בין משמעויות של מילים לבין צלילי דיבור [7], וכך להמחיש את מה ששומעים, מה שמקל את הלמידה.

צפייה במחוות ושימוש בהן יכולים לעזור לנו להבין – גם בבית הספר. כשתלמידים רואים מורים משתמשים במחוות בזמן שהם מסבירים מושגים, הם יכולים להבין ולזכור את המושגים טוב יותר. זאת משום שמחוות יכולות להקל את ההבנה של רעיונות מורכבים [3]. מחוות הן גם דבר שמושך את תשומת ליבם של התלמידים, והופך את הלמידה למהנה יותר. לדוגמה, כשמורים משתמשים בידיים כדי להראות איך פותרים בעיה מתמטית, הם עוזרים לתלמידים לראות את השלבים באופן ברור יותר. כשלומדים שפה, למשל, הצגת מילים כמו "לקפוץ" או "לרוץ" באמצעות תנועה עוזרת לזכור אותן; בשיעור היסטוריה, השימוש במחוות כדי להראות היכן צבאות היו בשדה הקרב עוזר להבין אירועים טוב יותר. אלה הן דוגמאות לאופן שבו מחוות יכולות להפוך את הלמידה ליעילה ומעניינת יותר במגוון תחומים. אבל עד כמה המחוות עוזרות? לרוב, זה תלוי בסוג החומר הנלמד, אם המחוות חוזרות על הנאמר או מוסיפות מידע חדש, ואף בגיל התלמידים – מחוות עשויות להועיל יותר לילדים מאשר למבוגרים, למשל, משום שהיכולות המילוליות של הילדים עדיין מתפתחות, והמחוות יכולות לגשר על פערים בהבנה.

מחוות הן חשובות!

מחוות הן כוח-על סודי, שעושה את התקשורת ברורה ומעניינת יותר. כשאנחנו מחווים בידיים או מצביעים בזמן דיבור, אנחנו עוזרים לאחרים להבין אותנו טוב יותר. דמיינו שאתם רואים חברה או חבר במסדרון עמוס ורועש; אתם יכולים לנופף או לסמן להם שיתקרבו אליכם. לחלופין, דמיינו שאתם מנסים להסביר רעיון מסובך; שימוש במחוות יכול להקל על אחרים להבין את כוונתכם. המחוות מושכות את תשומת הלב של המשתתפים האחרים בשיחה, ושומרות על המעורבות שלהם. כך עושים גם מספרי סיפורים, כשהם משתמשים בתנועות ידיים כדי להפיח רוח חיים בסיפור. מחוות גם עוזרות לארגן את המחשבות, כך שהדיבור זורם בצורה חלקה יותר, בלי "להיתקע".

ילדים נוטים להיעזר במחוות, משום שלא תמיד קל להם למצוא את המילים המתאימות, בעוד שתנועות הידיים יכולות להבהיר את הכוונה. מחוות הן דבר חשוב במיוחד עבור ילדים על הרצף האוטיסטי, שלפעמים מתקשים לבטא את עצמם באמצעות דיבור. המחוות יכולות לעזור לאותם ילדים לתקשר, כי הן מסייעות לגשר על הפער בין מה שהם חושבים לבין מה שהם רוצים לומר. מחוות יכולות גם לעזור מאוד בלמידת שפות חדשות, כיוון שהן מראות כיצד מילים נשמעות ומה משמעותן, וכך עוזרות לנו לזכור אותן. המחוות והדיבור פועלים יחד כמו "צוות", ומבטיחים שהמסר יובן. אז בפעם הבאה שאתם מדברים – זכרו שגם הידיים שלכם מדברות!

מילון מונחים

מחוות (Gestures): ↑ תנועות, בדרך כלל של הידיים והזרועות, המשמשות להדגמת משמעות. ניתן לבצע את המחוות גם באמצעות חלקי גוף אחרים, כמו הראש, הרגליים וכפות הרגליים.

מחוות ייצוגיות (Representational Gestures): ↑ מחוות שמראות חפצים או פעולות, ומייצגות באופן חזותי רעיונות הקשורים לדיבור, כמו להעמיד פנים שמצחצחים שיניים או לנפנף בידיים כמו ציפור.

מחוות הצבעה (Deictic Gestures): ↑ מחוות שמכוונות את תשומת הלב למיקום או לחפץ מסוים.

מחוות מטאפוריות (Metaphoric Gestures): ↑ מחוות שמייצגות רעיונות בלתי נראים או דמיוניים, כמו להעמיד פנים שמחזיקים רעיון בכף יד פתוחה או ליצור צורת לב עם הידיים כדי להראות אהבה.

מחוות אייקוניות (Iconic Gestures): ↑ מחוות שמייצגות רעיונות מוחשיים, לעיתים באמצעות חיקוי הפעולה או החפץ שעליו מדברים, כמו שימוש בידיים כדי להראות את הצורה והגודל של "כדור גדול".

מחוות פעימה (Beat Gestures): ↑ מחוות שמראות את קצב הדיבור, כמו הקשה עם היד לפי הקצב בזמן שאומרים: "ישנם שלושה שלבים: הראשון – שטפו את הידיים. השני – יבשו אותן. השלישי – נקו את השולחן".

הפרעת הרצף האוטיסטי (Autism Spectrum Disorder): ↑ מצב שיכול להקשות על ביטוי עצמי ועל הבנה של אחרים. ילדים עם הפרעת הרצף האוטיסטי עשויים לחשוב בדרכים ייחודיות ולבצע את אותן פעולות שוב ושוב.

לקות שפה התפתחותית (Developmental Language Disorder): ↑ הפרעת תקשורת שמפריעה ללמידה, להבנה ולשימוש בשפה. במצב זה, לא ניתן להסביר את הקשיים באמצעות מצבים אחרים (כמו ירידה בשמיעה או אוטיזם) או חוסר בחשיפה לשפה.

תודות

עבודה זו זכתה לתמיכה של BF ושל LM באמצעות מענק מספר 2446895 של תוכנית פיתוח הקריירה המוקדמת של הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית.

הצהרת כלי בינה מלאכותית

המחברים מצהירים כי לא נעשה שימוש בבינה מלאכותית יוצרת לשם יצירת מאמר זה. המחברים השתמשו בכלי בינה מלאכותית רק כדי ליצור הדמיה חזותית של האיורים בתמונות. האיורים המופיעים במאמר זה נוצרו באמצעות Microsoft Copilot, כלי בינה מלאכותית יוצרת שפותח בידי Microsoft ונעשה בו שימוש דרך https://copilot.microsoft.com בספטמבר 2024.

טקסט חלופי הנלווה לאיורים במאמר זה נוצר על ידי פרונטירז בסיוע כלי בינה מלאכותית, ונעשו מאמצים על מנת להבטיח את דיוקו, כולל בדיקה על ידי כותבי המאמר כאשר הדבר התאפשר. אם ברצונכם לדווח על בעיה, אנו צרו איתנו קשר.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כל המחקר נערך בהעדר כי קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.