כמעט כל האנשים יזדקקו לניתוח בשלב כלשהו בחייהם. שאלו מישהו שעבר ניתוח אם הוא זוכר משהו מההליך. מרבית הסיכויים שהוא או היא יזכרו חלק מהפרטים על הזמן שקדם לניתוח, לדוגמה כיצד הם היו צריכים ללבוש כותונת מבית החולים. אך בנקודה מסוימת, הם לא יהיו מסוגלים לזכור מה קרה הלאה – הכל פשוט הפך שחור. ברגע הזה, הוא או היא היו תחת הרדמה. מהי הרדמה וכיצד היא פועלת? ישנם שני סוגים עיקריים – אחד נקרא הרדמה אזורית, מאחר שרק אזור אחד בגוף מורדם, והשני נקרא הרדמה כללית, מאחר שהיא משפיעה על הגוף כולו.

הרדמה כללית משפיעה על כל הגוף

נדמיין שיש לכם משהו בבטן שדורש ניתוח. אולי אתם צריכים לעבור הֲסָרַת תּוֹסַפְתָּן, לדוגמה. במסגרת סוג הניתוח הזה, ככל הנראה תצטרכו לעבור הרדמה כללית. ביום הניתוח, ייקחו אתכם לחדר הניתוח. הרופא המרדים, או הרופאה המרדימה, יכניסו צינורית קטנה שנקראת עירוי אל הווריד שלכם – כנראה באחורֵי ידכם (איור 1A). דרך העירוי, הנוזלים וכל התרופות שנדרשות במהלך הניתוח ייכנסו אל גופכם. ידביקו לכם שלוש מדבקות על החזה כדי לבדוק את ליבכם, יצמידו שרוול סביב זרועכם כדי למדוד את לחץ הדם שלכם, ותופסן עם אור אדום שמחובר לאחת מאצבעותיכם כדי למדוד את רמות החמצן בדמכם (איור 1B). לאחר מכן, תקבלו תרופה מרדימה, או על ידי שאיפתה דרך מסכה, או דרך העירוי שלכם. זמן קצר לאחר מכן, לא תזכרו עוד שום דבר עד שתתעוררו אחרי הניתוח.

בזמן שאתם מורדמים, מתרחשים דברים רבּים. הרדמה כללית פועלת על כל המוח – היא חוסמת את יכולתכם לחוש כאב, מוֹנעת תנועה ועוצרת היווצרות של זיכרונות חדשים [1]. הרדמה כללית גם משפיעה על תפקודי גוף אחרים כמו למשל נשימה, בליעה, טמפרטורת גוף ולחץ דם, שחיוניים לחיים. המערך בחדר הניתוח נראה דומה לתא טייס במטוס (איור 1C), והרופאים המרדימים נעשים כמו טייסים של המנותח, כשעליהם להשתלט על כל התפקודים האלה, בסיוען של תרופות ומכונות: מאחר שתחת הרדמה כללית תפסיקו לנשום בעצמכם, הרופאים המרדימים יכניסו מכשיר קטן לגרונכם כדי לחבר אתכם למכונת הנשמה. המכונה הזו דוחפת תערובת של אוויר וחמצן אל תוך ריאותיכם. כמו כן הרופאים המרדימים יחברו את המזרן שלכם אל מחמם אוויר, כך שלא יהיה לכם קר במהלך הניתוח.

בהרדמה כללית, לפחות שני סוגי תרופות שונים נמצאים בשימוש – משכך כאבים וחומר הרדמה כללית ששומרים עליכם מפני חוויה או זיכרון של מה שמתרחש. לעיתים, הרופאים המרדימים ישתמשו גם בתרופות אחרות, אולי כדי למנוע מכם לנוע או כדי לשמור על קצב ליבכם ולחץ הדם שלכם בטווח הנורמלי.

ישנן שתי קבוצות גדולות של חומרי הרדמה כלליים – גזים ונוזלים. גז הרדמה יינתן דרך מסכה. כשאתם נושמים פנימה, הוא עובר מהריאות אל דמכם ואז ממשיך אל מוחכם. לפני יותר מ-200 שנים, אנשים שאפו בבית גז שנקרא אֶתֶר, מאותן הסיבות שאנשים שותים אלכוהול כיום. רופאים הבינו שתחת השפעה של אֶתֶר אנשים לא הבחינו כשהם פגעו בעצמם. זה נתן לרופאים רעיון להשתמש בחומר זה במהלך ניתוחים. ההדגמה הראשונה של אֶתֶר בתור חומר הרדמה נעשתה בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס בבוסטון ב-1846 [2], והיא עדיין נחשבת כרגע המכונן של ההרדמה המודרנית. מאז, אֶתֶר שפַּר וגרסאות חדשות יותר שלו עדיין נמצאות בשימוש נרחב כיום.

הקבוצה השניה של חומרי הרדמה כלליים היא נוזלים, שיכולים להינתן ישירות אל הדם דרך עירוי, ואז להמשיך אל המוח. לא משנה איזו קבוצה נמצאת בשימוש, כל עוד הרופא או הרופאה המרדימים ממשיכים לספק לכם חומר הרדמה כללי, אתם תישארו מחוסרי הכרה. במהלך ניתוח, הרופאים המרדימים יישארו איתכם במשך כל הזמן, יבדקו כל העת מה שלומכם ויראו אם משהו דורש כוונון. כאשר הניתוח יסתיים, הרופאים המרדימים יפסיקו את התרופות ואתם תתחילו להתעורר. במהלך אותו הזמן, הרופאים המרדימים ייתנו למוחכם ולגופכם לחזור בהדרגה לתפקודיהם, ויוודאו שאתם בטוחים. לאחר מכן, אתם עלולים להרגיש קצת מסוחררים עד שהשפעת התרופות תחלוף לגמרי. במהלך ההתאוששות, רופאים ואחיות אחרים ידאגו לכם ויוודאו שאתם מרגישים טוב.

מה קורה במוח תחת הרדמה כללית?

כשאתם ערים, מוחכם מקבל מידע רב לגבי הסביבה דרך החושים שלכם – אתם רואים, שומעים, מריחים, טועמים ונוגעים. המידע הזה נשלח בין האזורים השונים במוחכם באופן חי שנראה כָּאוֹטִי–כמו שיח מונפשׁ בין תלמידים כשאין מורה בסביבה (איור 2A). תאים במוח משתמשים באותות חשמליים כדי ''לדבּר'' זה עם זה. הרדמה כללית חוסמת את תאי המוח באופן כזה שהםלא יכולים לשלוח אותות לשכניהם. אם מספיק תאים נחסמים מאיתות לשכניהם, מערכת התקשורת כולה בין אזורים במוח נכבית. אותות המוח החשמליים נעשים לפתע מסודרים – כמו מקהלה, אזורי המוח מתחילים לשיר את אותו השיר וכבר לא ''מדברים'' עוד זה עם זה ([1]; איור 2B).

האם הרדמה כללית ושינה זהוֹת?

גם במהלך שינה וגם תחת הרדמה כללית, אתם מנותקים מהעולם. אינכם מְתַקְשְׁרִים עם סביבתכם ואינכם מבחינים בשום דבר שמתרחש סביבכם. אולם אף על פי ששני המצבים נראים דומים מבחוץ, הרדמה היא די שונה משינה. שינה מתרחשת באופן טבעי בכל לילה, בעוד שהרדמה היא מצב מלאכותי שנגרם על ידי תרופה. בעוד שהוריכם יכולים להעיר אתכם משינה, הם לא יכולים להעיר אתכם מהרדמה. זכרו שההרדמה משפיעה גם על הנשימה, על טמפרטורת הגוף ועל לחץ הדם, בעוד שבמהלך שינה התפקודים האלה נורמליים. גם תפקודי מוחכם שונים בין שינה להרדמה. אף על פי שנראה כאילו אינכם עושים הרבה בזמן שאתם ישנים, מוחכם עסוק גם במהלך הלילה. אזורים רבּים במוח פעילים ו''מדברים'' זה עם זה, סוקרים את כל החוויות החדשות ואת כל הדברים שלמדתם במהלך היום. תחת הרדמה, כל אזורי המוח נשארים שקטים יחסית ולא מְתַקְשְׁרִים זה עם זה. המשמעות היא שכאשר אנו תחת הרדמה, איננו מקבלים את התועלות שיש בשינה.

הרדמה אזורית מאלחשת אזור מסוים בגוף

אנשים אינם תמיד חסרי הכרה כשהם תחת הרדמה. אם אתם עוברים הרדמה מקומית או אזורית, תוכלו להיות ערים לגמרי ועדיין לא להרגיש שום כאב מהניתוח. לדוגמה, נדמיין שחתכתם את אצבעכם בטעות באמצעות סכין. אאוץ', זה כואב! האות החשמלי של הכאב מתקדם מהר מהאצבע אל מוחכם, לאורך אסופות דמויות חוטים שנקראות עצבים (איור 3A). אף על פי שהכאב אינו נעים, זהו גם אות אזהרה חשוב ביותר שגורם לכם להרחיק מייד את אצבעכם מהסכין.

כאשר הרדמה מקומית מוזרקת קרוב לעָצָב (איור 3B), החומר המרדים חוסם את ההתקדמות של האות החשמלי במוח. אם רק אזור קטן של רקמה מאולחש, התהליך נקרא הרדמה מקומית ויכול להיות מבוצע על ידי רופאים מהתמחויות שונות, לדוגמה רופאי שיניים. במהלך הרדמה אזורית, אזור גדול בגוף מאולחש, בעיקר זרועות או רגליים. זה צריך להיעשות על ידי רופאים מרדימים שמחליטים כתלות בסוג הניתוח היכן לחסום את העצבים – לעיתים צריך לאלחש רק אצבע אחת, ולעיתים את כל כף היד או אפילו את כל הזרוע. לפעמים, אנשים מקבלים תרופות נוספות במהלך הרדמה אזורית כדי שיסייעו להם להירגע או להירדם במהלך הניתוח. באופן מעניין, ההרדמה המקומית העתיקה ביותר הייתה הקוקאין, חומר שמופק מעלים של עץ הקוֹקה [3]. קוקאין שימש כטיפות שיעול מאחר שהוא אלחש את הגרון, אך במהרה היה ברור שהוא גם גורם לבעיה רצינית: אנשים התמכרו אליו! מאז, מדענים יצרו תרופות מודרניות על ידי שינוי חלק מהחלקים של מולקולת הקוקאין, כך שהיא עדיין תאלחש את הכאב אך כבר לא תהיה ממכרת.

מסקנות

הרדמה היא אחת התגליות הגדולות ביותר ברפואה המודרנית – היא הפכה ניתוחים להיות נטולי כאב עבור מטופלים. ניתוחים חדשים נעשו אפשריים, שאחרת היו עלולים להיות טראומטיים מִדַּי לביצוע על אנשים ערים. כיום, מִדֵּי יום אנשים רבּים עוברים הרדמה מסיבות שונות – אצל רופא השיניים, עבור ניתוח או תהליך אבחון בבית החולים. מרבּית הסיכויים שאם טרם עברתם הרדמה עד כה, תעברו הרדמה לפחות פעם אחת בחייכם. חשוב לציין שהרדמה עלולה להיות מסוכנת כשהיא מבוצעת בידיים הלא נכונות, מאחר שהיא משפיעה על תפקודי גוף שכוללים תפקודים חיוניים, כמו למשל נשימה. לכן, חשוב שרופאים מרדימים מומחים המאובזרים בציוד מקצועי ידאגו לכם במהלך ההרדמה. כמו טיסה במטוס, הרדמה עלולה להיות מסוכנת ומורכבת, אך כשמבצעים אותה בצורה נכונה, היא בטוחה מאוד.

מילון מונחים

הרדמה אזורית (Regional Anesthesia): ↑ חוסר תחושה באזורים מסוימים בגוף, כמו יד או רגל, שנגרם על ידי תרופה. באזור המורדם העצבים חסומים כך שאינם מסוגלים להעביר שום תנועה או תחושת כאב. בניגוד להרדמה כללית, בהרדמה אזורית המטופלים ערים ויכולים לזכור הכול.

הרדמה כללית (General Anesthesia): ↑ מצב שנגרם על ידי תרופה שמשפיעה על כל המוח, שבו מטופלים אינם חווים את סביבתם, לא מרגישים כל כאב, אינם נעים ולא יוצרים זיכרונות. תפקודי גוף אחרים, כמו נשימה, מושפעים אף הם מהתרופה.

תוספתן (Appendix): ↑ חלק קטן בצורת צינורית במעי, שלעיתים מזדהם.

רופא מרדים (Anesthetist): ↑ רופא או רופאה עם התמחות מיוחדת בהרדמה.

עירוי (IV–Intravenous): ↑ תוך-ורידי (''in-the-vein''), בתרגום מלועזית. עירויים משמשים לספּק למטופלים נוזלים ותרופות.

אֶתֶר (Ether): ↑ גז שגורם לאנשים להיות ישנוניים ולא רגישים לכאב.

חוסר הכרה (Unconsciousness): ↑ מצב שבו אנשים לא מרגישים או חווים שום דבר שקורה בסביבתם.

עצב (Nerve): ↑ אסופת תאים, כמו חוטים, שמְחַבֶּרֶת תאי מוח עם תאים מחוץ למוח. אותות חשמליים נעים הלוך ושוב בין המוח לבין הגוף לאורך העצבים.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כל המחקר נערך בהעדר כי קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.